איך לנהל חברה תוך כדי התמודדות עם המועקה שהמצב הנוכחי מייצר
כבר כמה ימים שאני בשקע רציני של זיפט. מאז הפיגוע הנוראי במגד’ל שמס.
יושב ומרגיש מועקה גדולה ואני אפילו לא מכיר דרוזי אחד בכל החיים שלי, אבל המחשבה על הילדים שהלכו לשחק כדורגל ורצחו אותם לא עוזבת אותי.
וזה לא שהיו חסרים לנו סיפורי זוועות מהשנה האחרונה, אבל כנראה שלא הפכתי לקהה חושים עדיין.
יושב הבוקר עם לקוח שיש לו חברה בגולן, שמכיר דרוזים, שעובד עם דרוזים, שהוא והעובדים שלו יושבים לאכול עם דרוזים והם כולם בעצב וכאב ומתח על מה יהיה (או לא יהיה) עוד רגע בגבול עם לבנון.
והכל תחושה של זיפט ואיך עובדים עכשיו ואיך מנהלים חברה עכשיו ומה נכון לעשות כמנהל עם העובדים עכשיו (הוא נתן לכל העובדים אור ירוק לעבוד מהבית מתי שירצו).
אז מה באמת עושים ?
גם אני בעסק שלי במרכז הארץ קשה לי.
המצב כרגע בארץ הוא זיפט – ולא משנה מאיזה ישוב / עדה / דת / שיוך פוליטי אתה – יש תחושה לא טובה של מועקה וקשה להתרכז
אז מה עושים, איך עובדים ככה ?
מוותרים ?
הרי אנחנו לא אנשים כאלו, ויאוש הוא לא תוכנית עבודה וכו’ וכו’.
אז התשובה היא, כמו בהרבה מקרים בחיים מורכבת יותר מכן / לא / שחור / לבן.
קודם כל, כן, מותר לקחת יום חופש / יום בריאות הנפש אם מרגישים שצריך – אנחנו בתקופה לא נורמלית ולהביא את עצמנו לקצה ולהקריס הכל – את עצמנו, את העסק, את המשפחה – זה בטח לא תוכנית טובה.
אז יום חופש פה ויום חופש שם, מה שצריך, אבל צריך גם לעבוד וזה גם טוב לנשמה לדעת שאנחנו מחזיקים ומתקדמים, אז איך עושים את זה ?
כל אחד ואחת מאיתנו, במיקום שהוא והיא נמצאים – גם מיקום פיזי וגם מיקום בגלגל החיים – צריך לשבת עם עצמו/ה ולראות 3 דברים –
- מה הדברים שאין מצב בעולם שמוותרים עליהם – למשל סגירה עד הסוף של בדיקות איכות לפני דליוורי (היוש קראודסטרייק), למשל טיפול בילדים, למשל לתת שירות ללקוח ברמה שאני תמיד נותן שירות ללקוח וכו’
- לראות איזה דברים בחיים אפשר לרווח בהם ולא נורא כי המצב לא נורמלי – למשל לקחת עוזרת (אם אין עדיין) או לא לשטוף כלים ולקפל כביסה או לדחות טיפול בכל מיני נושאים שהם חשובים אבל לא דחופים.
- לראות איזה דברים בחיים נותנים אנרגיה טובה – זה יכול להיות מפגש עם חברים, זה יכול להיות משחק, זה יכול להיות בריכה /ים, יציאה להופעה או סתם לשבת לשיר קריוקי וכו’
ואז התשובה לאיך מתמודדים עם הזיפט הדביק הזה שיושב עלינו כל כך הרבה זמן ולא נראה שיעלם בקרוב היא לדבוק בדברים מ 1), להפחית בדברים מ 2) ולהכניס דברים מ 3) במרווח שנותר.
וכן, לתת לעצמנו מדי פעם יום חופש לשיחרור
(פורסם לראשונה ב 30.07.24)