אימון בכירים – סיפור לקוחה
אני זוכר את הפגישה הזו כאילו זה היה אתמול.
פגישה ראשונה, התחלת אימון, יושבת מולי בזום, מאורגנת, מסודרת, ומתחילה ישר עם לב העניין – היא יודעת מה הבעיה ויודעת מה היא רוצה והיא לא מבזבזת רגע להגיע לת’כלס.
תקשיב, היא אמרה לי, המצב בלתי נסבל ואני בקריסה.
עזוב אותך מהטייטל המפוצץ שהביאו לי בתפקיד הזה, ת’כלס מה שאני עושה פה, מה שרוצים שאני אעשה פה, זה מנהלת “עשיית סדר” ראשית. המנכ”ל הביא אותי אישית לזה.
גם אם הוא היה מספר לי בראיונות שעשיתי בדיוק מה הולך פה לא הייתי מאמינה שדבר כזה יכול לקרות. הייתי בטוחה שהוא מגזים כדי לבחון אותי.
חברה בת עשרות שנים, חברה ישראלית מצליחה, אלפי עובדים, מכירות בעשרות מדינות, מפעלים, פסי יצור, שרשראות אספקה, מערכת שיווק כלל עולמית – מבחוץ הכל נראה מדהים !
אתה נכנס פנימה והכל ברדק פה – אין סדר, אין תכנון (לא כמו שאני רגילה ממקומות עבודה קודמים), פגישות נקבעות מעכשיו לעכשיו בלי לשאול אותך אם מתאים לך ובאיזה שעות שבא. אנשים פה זה כאילו “מה לא בסדר בלעדכן בהתראה של חצי שעה פגישה ב 21:30 בלילה עם חצי צוות של ארה”ב, את מבינה זה דחוף (לפרוייקט שנמשך שנה וחצי ואמור להסתיים עוד שנתיים).”
אין כבוד לזמן של אנשים ואין שניה לחשוב מסודר קדימה.
“This meeting could have been an email” זה חצי מהפגישות שרצות פה בלי שניה מחשבה מהבוקר עד הלילה.
הביאו אותי לעשות סדר, אני עושה סדר כל היום, אני מקבלת חיזוקים מכל ההנהלה פה ומהמנכ”ל על הסדר שאני עושה. יש הישגים, יש התקדמות, מוחאים לי כפיים כל שבוע והגדילו לי את הצוות בשלושה אנשים מאז שהגעתי. אבל זה רבע מאיפה שהיינו יכולים להיות לכמות המאמץ הזו.
זה מרגיש כמו לנסות לבנות חומה מחול באמצע סופת חול. כמה שאני עושה, המשקל של התרבות פה וכל ההתנהלות מהמנכ”ל מטה זה ללכת נגד הרוח. כל כך מקובעים בדרך שלהם שבכלל לא שמים לב.
מה עושים עם זה?
אני עובדת 12 שעות ביום, לא רואה את הילדות, לא רואה את בעלי, לא מספיקה לטפל בעצמי. אני קורסת פה. ושלא תבין לא נכון, החברה משגעת, אחלה אנשים (למעט הברדק שהולך פה) ומדהים האימפריה שהקימו פה וההישגים שהגיעו והאופרציה חובקת עולם שלהם. מרתק כל יום, לא בא לי לקום וללכת, וגם לא בא לי להגיד נכשלתי. אבל אני נשחקת פה ומרגישה איך משבוע לשבוע יש לי פחות כוחות.
איך אני מגיעה להישגים אמיתיים, כאלו שלא נמחקים וצריך להקים כל יום מחדש ?
איך אני מתחילה להזיז פה את התרבות הארגונית ?
איך אני שומרת על עצמי ועל איזון עבודה-בית ולראות את הבנות שלי ?
ת’כלס בשבילי זה היה אחד האימונים הכיפיים והמוצלחים ביותר שהיו לי בשנים האחרונות.
לעבוד עם מישהי שלא עושה לעצמה הנחות בכלום ויודעת מה היא רוצה להשיג ומוכנה להזיז הרים בשביל זה, זה תענוג יוצא דופן.
אז אם גם אתן/ם נמצאות/ים במצבים שהתרבות הארגונית אצלכן/ם מרגישה חונקת ומשגעת ואתן/ם מרגישות/ים שאתן/ם נבלעות/ים בעבודה ומאבדות/ים לגמרי את האיזון של עבודה-בית (Work Life Balance) ואת כל האנרגיות שלכן/ם, אז אתן/ם מוזמנות/ים להרים וואטסאפ ואשמח לעזור למצוא את האיזון מחדש.
יאיר פלד
מאמן עסקי, מלווה מנהלות/ים ויזמים/ות
054-972-8338