היתרון האיכותי שלי

פרספקטיבה

 

אחד הדברים העיקריים שאני מביא ביעוץ שלי הוא פרפסקטיבה מנסיון נרחב.

כמובן הפרספקטיבה העסקית של איך עושים מה, עם מי, מתי וכמה.

כל הפרקטיקות העסקיות.

אבל לא רק.

מה שמבדל אותי מהרבה יועצים עסקיים טובים אחרים הוא הפרספקטיבה האנושית שאני מביא.

 

יצא לי לעבור הרבה בחיים עד היום.

הייתי בכל מיני מצבי קיצון בכל מיני הקשרים וסיטואציות,

גם עסקיים וגם אישיים.

בחברה שלי וגם בחברות של אחרים.

בחיי האישיים וגם במשפחה הקרובה והמורחבת.

על הדרך יצא לי להכיר מגוון רחב מאד של טיפוסים.

אנשים ממגוון רחב של רקעים ומקצועות,

מרקעים תרבותיים רבים וגישות שונות לחיים.

מעל 2,000 איש עד היום שיצא לי לעבוד איתם.

לעבוד איתם במצבי חיים רגילים,

לעבוד איתם במצבי חיים לא רגילים,

ולעבוד איתם במצבי קצה איומים.

 

אני נוהג להגיד שהסקאלה שלי קפצה.

למה אני מתכוון ?

אני כבר לא נלחץ היום מדברים שפעם היו מלחיצים אותי.

מדברים שאנשים אחרים נלחצים מהם.

אני לא מתרגש מהרבה דברים.

ראיתי הרבה מדי ויצאתי מהרבה מדי מצבים.

C'est la vie.

 

והרווח העיקרי שנשאר לי מכל הדברים הללו – מלבד שנשארתי בחיים – הוא פרספקטיבה.

 

אני יודע לשקף ליזמים ולמנהלים מתי הם עובדים חזק וסבבה,

וגם יודע לשקף להם מתי הם עברו את הגבול ונכנסו לאזורי שחיקה חזקים מדי.

אני יודע לשקף ליזמים ולמנהלים מתי הסיכון סביר וכדאי,

ומתי הסיכון מוגזם ומומלץ לעצור ולחשוב על תוכנית אחרת.

 

תרבות העבודה הישראלית היא נטולת גבולות.

שיקוף של התרבות הכללית שלנו שהיא די נטולת גבולות.

ובאזורי ההייטק והסטארטאפים הלחץ להביא תוצאות, מהר ועכשיו, הוא גדול במיוחד.

 

השילוב של שני אלה ביחד מוביל הרבה מאד אנשים טובים לסחרורים דפוקים.

"אני חייב לדחוק בעצמי עוד קצת ואז הדברים יצליחו".

"לא הספקתי את כל מה שרציתי / הבטחתי, אז אני אוותר היום על החוג / על שעות שינה / על זמן בית".

"כבר ויתרתי על החיים מחוץ לעבודה – אבל זה מה שכולם עושים וזה מה שנדרש – וזה עדיין לא מספיק".

"אני כל הזמן עייף ולא מספיק כי אני פשוט גרוע."

"העובדים שלי עצלנים ולא מחוייבים ואני צריך לדחוק בהם כדי להביא תוצאות"

"הם לא מבינים את המצב של החברה ולא אכפת להם"

וכן הלאה וכן הלאה סרטים דפוקים שאנחנו מאכילים את עצמנו בחסות העייפות והלחץ.

 

מה שאני מביא במקרים האלה זה את ההפוגה

את שלט ה"עצור", "שים לב", "תהום לפניך".

 

ואת ההסבר שעבודה מעולה דורשת כמעט תמיד יצירתיות.

להמציא משהו יש מאין.

ובשביל להיות יצירתי נדרשת אנרגיה גבוהה ופוקוס.

ועייפות ומחסור באנרגיה הורסים את היצירתיות.

וזה מהר מאד מוביל לסחרור של תקיעות, ניסיון לעבוד קשה יותר ותשישות.

 

אני עוזר ללקוחות לעצור שניה ולחשוב ולהבין שהם חייבים הפסקה ולנשום

להיזכר בדברים טובים שמכניסים אנרגיה טובה.

להבין ששינה טובה בלילה זה לא לוקסוס, זה מפתח להצלחה.

להבין שזמן פנאי כל יום, גם אם קצר, זה דרישה הכרחית לנפש וליצירתיות ולא מותרות.

 

אני מזכיר את עקרון ה 1%

אם כל יום אתה מתקדם ב-1% בלבד לכיוון המטרה – כמה אחוזי התקדמות תעשה ב 220 ימי עבודה בשנה ?

 

ונסיים בבדיחה העצובה –

אם עצים היו נותנים לנו ווי-פיי בחינם, כולנו היינו נוטעים עצים כמו משוגעים.

במקום זה, הם רק נותנים לנו את האוויר שאנחנו נושמים.

לנשום זה תנאי הכרחי לעסקים.

 

אני פה לעזור במה שצריך לעשות כדי להתקדם עסקית,

וגם לעזור בלהישאר בחיים ולהנות מהדרך.