המתכון למנהלים צעירים לביצוע שיחות קשות
המתכון למנהלים צעירים לביצוע שיחות קשות
{בהמשך לפוסט של אתמול}
איך מנהלים שיחת שימוע, שיחת משמעת או שיחות קשות אחרות ?
כל מי שניהל אי פעם מכיר את הלחץ והמתח כשאתה יודע שאין ברירה וצריך לעשות מחר את "השיחה".
המתח שזה יתפוצץ לויכוח ותקיפות אישיות.
או ידרדר לזה שתברבר ותתנצל ותתקפל באמצע.
או תצא עם איזו אמירה דרדרלה במקום אמירה חד משמעית.
הפחד ששום דבר לא יקרה כמו שרצית כי הלחץ במעמד עצמו הכשיל אותך.
כדי להתמודד עם הפחד הזה ברוב המקרים דוחים ודוחים את השיחה.
פתרון גרוע, אבל מאד אנושי.
בסוף אבל, לא ניתן לדחות יותר וצריך לגשת לזה.
אני רוצה לשתף פה "מתכון" לאיך צריך לעשות את זה.
מתכון שגיליתי על בשרי בשנותי כמנהל.
ומתכון שאני מלמד חניכים שלי באימוני מנהלים ושהוכיח את עצמו.
להלן המתכון לשיחות קשות
- קובעים שיחה ביומן לבוקר (כדי לא להתבשל עם המתח כל היום)
- קובעים אותה מיד לבוקר שביום שאחרי האירוע שגרם לה
(הטריגר שגרם לכם להגיד די, עד פה, חייבים לדבר איתו/ה) - מעדכנים את העובד מראש – בערב לפני – שזו שיחה על "דברים שקרו" או "על הביצועים שלו".
לא מפרטים מעבר, אומרים רק שנדבר בפגישה מחר בבוקר. - בפגישה עצמה אתם פותחים ישר לעניין עצמו – חשוב ביותר בטון שקט ואחיד – משהו בסגנון הבא:
"הי משה, אז אתה יודע ודיברנו בעבר שאתה לא מגיע למכסות / ליעדים וכו'.
ניסינו מספר פעמים וישבתי איתך מספר פעמים ואני מרגיש שזה לא מתקדם מספיק טוב."
"אז אני מעדכן אותך שאם דברים לא ישתפרו דרמטית בחודש הקרוב ותגיע למספר הזה והזה,
אז בעוד חודש אנחנו נעשה שיחת שימוע לפני פיטורין." - וזהו, אין כאן דיון בפועל, זה לא דיאלוג, זו החלטה ניהולית.
ואם אתם לא מרימים את הקול, לא תוקפים / מאשימים,
לא מביאים תירוצים או מחפשים תירוצים אז גם כל הדברים האלו לא יהיו בשיחה.
זה יהיה קצר, חד, לא מאד נעים, אבל ברור מאד לכולם.
התוצאה היותר טובה שיכולה להיות במצב שכזה.
וזה אותו דבר אם העובד אתמול היתה לו תקרית.
במקרה כזה השיח יהיה :
"היתה התקרית הזו אתמול, וברור לי שאתה יודע שזה לא מקובל.
וברור לי שאתה לא תחזור על זה.
אני צריך עכשיו שתלך ותתנצל ותיישר את ההדורים עם הבנאדם שרבת איתו."
קצר, חד, בטון שקט ואחיד.
שם מראה לעובד. מסביר מה אתה צריך שהוא יעשה.
וזהו.
מסתיימת השיחה.
ובאופן דומה לכל אירוע משמעת אחר.
עובד שיש לו יותר מדי חיסורים,
עובד שמנהל בצורה לא מקצועית עם לקוחות.
וכו' וכו'.
זה לא דיון. זו לא דמוקרטיה.
יש כללי התנהגות מסויימים ויש דרישות מקצועיות מסויימות וזה מה שנדרש.
זה גם לא כועס !
זה הסבר על עובדות החיים – "רוצה לעבוד אצלנו, אז אלו הסטנדרטים".
אם מתאים אז מתאים, ואם לא אז לא.