התמודדות עם ניהול של חברה בתקופות קשות

התמודדות עם ניהול של חברה בתקופות קשות

התמודדות עם ניהול של חברה בתקופות קשות

כבר כמה ימים שאני בשקע רציני של זיפט.

מאז הפיגוע הנוראי במגד'ל שמס.

יושב ומרגיש מועקה גדולה.

ואני אפילו לא מכיר דרוזי אחד בכל החיים שלי.

המחשבה על הילדים שהלכו לשחק כדורגל ורצחו אותם לא עוזבת אותי.

 

וזה לא שהיו חסרים לנו סיפורי זוועות מהשנה האחרונה,

אבל כנראה שלא הפכתי לקהה חושים עדיין.

 

ובתוך כל זה, יושב הבוקר לפגישה עם לקוח שיש לו חברה ברמת הגולן.

לקוח שמכיר דרוזים, שעובד עם דרוזים,

שהוא והעובדים שלו יושבים לאכול עם דרוזים כל יום.

הם כולם כואבים ועצובים ויושבים במתח על מה יהיה (או לא יהיה) עוד רגע בגבול עם לבנון.

 

תחושה של זיפט.

איך עובדים עכשיו ?

איך מנהלים חברה עכשיו ?

מה נכון לעשות כמנהל עם העובדים עכשיו ?

(הלקוח במקרה הזה נתן לכל העובדים אור ירוק לעבוד מהבית מתי שירצו).

 

אז מה באמת עושים ?

המצב כרגע בארץ הוא זיפט.

ולא משנה מאיזה ישוב / עדה / דת / שיוך פוליטי אתה.

יש תחושה לא טובה של מועקה וקשה להתרכז.

צריך קודם כל להכיר בעובדות האלו.

לא לנסות להתכחש למציאות.

 

בסדר, הכרנו. המצב זיפט.

מה עכשיו ?

איך עובדים ככה ?

מוותרים ?

הרי אנחנו לא אנשים כאלו, ויאוש הוא לא תוכנית עבודה וכו' וכו'.

 

התשובה היא, כמו בהרבה מקרים בחיים, מורכבת.

 

ראשית, כן, מותר לקחת יום חופש אם מרגישים שצריכים הפסקה.

אנחנו בתקופה לא נורמלית ולהביא את עצמנו לקצה ולהקריס הכל – את עצמנו, את העסק, את המשפחה – זה בטח לא תוכנית טובה.

 

אבל, צריך גם לעבוד,

ולעבוד גם עושה טוב לנשמה.

נותן מסגרת ותחושה של שליטה וחיוניות.

לדעת שאנחנו מחזיקים ומתקדמים,

אז מה מעבר ליום חופש פה ושם איך שומרים על ריכוז ועובדים ?

 

אני מציע את הניתוח הבא

ראשית, יושבים וחושבים מה הדברים שאין מצב בעולם שמוותרים עליהם
למשל סגירה עד הסוף של בדיקות איכות לפני דליוורי (היוש קראודסטרייק),

למשל טיפול בילדים,

למשל לתת שירות ללקוח ברמה שאני תמיד נותן שירות ללקוח וכו'

הדברים האלו ב 100% נכנסים לתוכנית עבודה.

הם האבנים הגדולות שאני משבץ ראשון.

 

שנית, לראות איזה דברים בחיים אפשר לרווח ולא נורא כי המצב לא נורמלי

למשל לקחת עוזרת (אם אין עדיין),

או לא לשטוף כלים ולקפל כביסה,

או לדחות טיפול בכל מיני נושאים שהם חשובים אבל לא דחופים בחברה.

למצוא את הדברים שאפשר להזניח עכשיו בקטנה,

מרווחים שיתנו לנו בזמן הקרוב קצת אוויר לנשימה.

 

שלישית, לראות איזה דברים בחיים נותנים אנרגיה טובה

אז נכון, הרבה דברים לא משמחים עכשיו כמו שהיו משמחים ברגיל.

ובכל זאת, גם אם הם נותנים לנו קצת אנרגיה טובה,

בשלב הזה זה הרבה.

איך אומרים, במדבר כל קוץ הוא פרח.

זה יכול להיות מפגש עם חברים,

משחק מחשב או משחק כדורגל,

זה יכול להיות ספורט או ללכת לבריכה / ים,

יציאה להופעה או סתם לשיר קריוקי וכו'

 

ובסוף המתכון יוצא ככה

כל אחד בהתאם לאופי ולנסיבות שלו

דובק בדברים מהנקודה הראשונה,

מפחית בדברים מהנקודה השניה,

ומכניס מה שאפשר מדברים מהנקודה השלישית.