טיפ לקבלת החלטות בתנאי לחץ ועייפות
שלשום היה לי לילה לבן. די זיפט.
לא באמת היה משהו שקרה, רק סרטים שהאכלתי את עצמי – דאגה מפגישה מלחיצה בבוקר בהקשר של איזה סידור בירוקרטי פשוט מול משרד ממשלתי שעשה לנו עוולות בעבר ונאלצנו להילחם בו במשך שנה וחצי על מנת לקבל את שלנו מחד והיכולת של הפקידה שם בהנף אצבע לתקוע אותי בסיטואציה לא נעימה בחיים סתם כי בא לה (כמו שהיה בעבר) מאידך.
ולא שלא עברתי כבר פגישות מלחיצות מאלה בהצלחה.
עברתי.
לא מעט פעמים.
וגם פה, ברמה השכלית, היה ברור לי מה נדרש לעשות והייתי די בטוח שזה יעבוד והכל יסתדר בקלות.
ועדיין, הבנה מנטלית לחוד, ולחץ נפשי לחוד.
ובפרט שזה מצטרף לכל הלחצים האחרים מהמלחמה והממשלה והאי ודאות עכשיו מול איראן והחיזבאללה ודברים אחרים שקורים בחיים שלנו במקביל.
בקיצור, לחץ מפה ולחץ משם ומחשבות שרודפות מחשבות ו… לילה לבן.
זיפט.
ואז בוקר ויאללה צריך לגשת לפגישה וליום עבודה בלי שישנתי בכלל.
ויש גם שיחה מורכבת שצריך לעשות עם לקוח על סוגיה לא פשוטה.
ויש “עבודה רגילה” שצריך לעשות ….
אז איך מנהלים טוב במצבי קיצון ?
איך מקבלים החלטות טובות במצבי עייפות ולחץ ?
איך מנהלים פגישות טובות כשאתה עייף וטרוד ?
הטריק לזה הוא הכנה, אבל לא סתם הכנה.
הכנה מסוג מסויים – הטריק להחלטות טובות בסוף הוא לעשות שיחות מראש בהתחלה.
וואלה, לא חידשתי כלום בזה שאמרתי תתייעץ לפני החלטות חשובות.
נכון, לא חידוש גדול, כולם מכירים וגם עושים **במצבים שבשגרה**.
אבל כשהמתח עולה ויש תחושה של לחץ זמן אז הנטיה של הרבה אנשים היא להיסגר ולהרגיש שהכל עליהם והם חייבים לתת החלטה עכשיו מעצמם ואם לא תהיה החלטה טובה אז השלכות “דרמטיות”.
הלחץ נועל את היכולת להתנהל בנינוחות.
ודווקא שם אנחנו הכי צריכים להתייעץ כי המתח נועל גם את היצירתיות וגם נותן גוון שלילי להרבה מחשבות.
אז דווקא בימים טרופים אלו כשהניהול קשה פי כמה והמתח גדול והלחץ אופף, דווקא עכשיו צריך לפנות זמן לשוחח ולהתייעץ לפני החלטות חשובות.
במקום להישאר רק עם העייפות והמחשבות הפנימיות מומלץ לעשות מעשה אקטיבי ולנהל שיחות מקדימות עם מי שרלוונטי לנושא או שמבין בתחום (גם יכול להיות התכתבויות מקדימות בוואטסאפ).
עצם השיח תורם פעמיים –
פעם אחת כי זה עוזר לעשות סדר בראש. להבין איפה הנקודות המרכזיות, איפה הסיכונים, איפה הקווים החשובים (לטובה או לרעה), ומה היכולות שלנו לעשות כאן ועכשיו.
ופעם שניה, כי שומעים דעות נוספות ורואים מזוויות ראיה אחרות ומגלים דברים שלא ראינו או שמזכירים לנו דברים ששכחנו.
ההחלטה בסוף היא של בן אדם אחד – אני בעסק שלי / הלקוח בעסק שלו / הפקידה במשרד הממשלתי – אבל כמה שמדברים ביחד ושוקלים ביחד ככה ההחלטה שמתגבשת היא יותר מאוזנת, חכמה וברורה לכולם.
ולסקרנים, הפגישה במשרד הממשלתי עברה טוב – בדיוק כמו שהיא אמורה היתה להיות וכמו שהשכל אמר לי שהיא תהיה – אבל רק בגלל שאני ואשתי עשינו הכנה טובה על הבוקר.