טעויות נפוצות לגבי הערכת שווי של חברות

הערכות שווי

 

מהעבודה שלי עם יזמים וסטארטאפים אני נתקל בשתי טעויות נפוצות שנוגעות להערכות שווי.

 

• כולם צריכים הערכת שווי וזה נורא חשוב
• הערכת השווי של העסק / הסטארטאפ אומרת כמה “שווה” הסטארטאפ

 

למה אלו טעויות ?

 

כי הערכת שווי מיועדת רק למצב אחד – כשאני בא למכור מניות של החברה (בשביל השקעה או בבורסה).

אם אני לא שם, ואני לא מתכנן כרגע לגייס או למכור (או שאני עסק שאין לו אפשרות לגייס) אז אין משמעות למה הערך של העסק (וכנגזר מכך מה הערך של מניה של העסק).

אז “סתם” עסק שפשוט עובד ונותן שירות טוב ללקוחות, עושה הכנסות ורווחים וכו’ וכו’ – אין צורך שתהיה לו הערכת שווי וגם אין משמעות להערכת שווי אם יעשו לו בגלל הטעות השניה שמיד אסביר.

 

ולמה אני אומר שהערכת שווי לא אומרת כמה העסק שווה ?

האם זו לא סתירה בנתון?  האם לא לשם כך עשינו את הערכת השווי ?

התשובה היא שכן, אבל את הערכת השווי עושים על בסיס הנחות וההנחות הללו מאד משתנות.

קודם כל יש הנחות שמסתכלות קדימה – כמה העסק עושה היום + מה אנחנו מאמינים שהעסק יעשה בשנים הקרובות (יגדל, יגדיל מכירות, ישיק מוצרים). משקיעים/קונים שונים רואים את העתיד שונה ולכן ידרשו הנחות שונות.

ואז יש הנחות שנגזרות ממי ששואל ורוצה לדעת – ברור ששטראוס שווה יותר לתנובה מאשר למשקיע פיננסי. עבור תנובה האפשרות להוריד מהבמה מתחרה עיקרי במרבית השווקים שהיא פעילה בהם ולהפוך להיות מונופול (או יותר מונופול) בשוק שווה הרבה כסף. עבור משקיע פיננסי שרוצה נכס מניב מזומנים היא שווה גם, אבל פחות.

אז אם מי שמתעניין הוא משקיע הון סיכון אז יש הנחות עבודה מסויימות, ואם מי שמתעניין ברכישה היא חברה גדולה מהתחום שלכם שחושבת להשקיע / לקנות אותכם בשביל עצמה אז יש הנחות עבודה אחרות, ואם מי שמתעניין ברכישה הוא מתחרה ישיר אז יש הנחות עבודה אחרות אחרות.

וכל סט שונה של הנחות עבודה נותן מספר שונה בסוף.

אז כמה שווה העסק / הסטארטאפ ?

התשובה היא שהוא שווה שונה לאנשים שונים במצבים שונים. כמו השאלה כמה שווה כוס מים – התשובה משתנה אם אתה באמצע תל אביב או באמצע סיני.

 

(פורסם לראשונה ב 25.06.24)