כל העולם במה וכל האנשים הם שחקנים…
כל התקופה הבלתי נסבלת של השנה וחצי האחרונות שנראה שהכל עובד על מנת לערר לנו את תחושת הודאות בחיים, ובפרט השבועות האחרונים שהדיסוננס במקסימום – מצד אחד עוצרים את הנשימה להתקפה פראית ומצד שני החיים ממשיכים כרגיל, האוליפיאדה מתחילה ונגמרת, סרטים של קיץ בקולנוע, ילדים בקייטנות, ובלגנים עם משרדי ממשלה לקראת פתיחת שנת הלימודים. כל הדברים הרגילים בתוך לוע של הר געש.
כל זה גרם לי להיזכר בהליכת הבוקר שוב באמרה הידועה של ארווינג גופמן – “העולם הוא בית משוגעים שמנוהל על ידי החוסים בו”.
באמת שנראה לפעמים שלא מעט אנשים – בפרט בעמדות כח – פועלים לפעמים ממניעים או בצורות שלא משרתות אותם, לא משרתות את התפקיד שהם ממלאים. לא ברור לפעמים למסתכל “התמים” מהצד (או אפילו לאנליסט המנוסה) מה באמת הם מנסים להשיג.
בסוף יש מין תחושה של ברדק כזה, של היסחפות בלי שליטה, שאף אחד לא רצה אותו ונראה שגם אף אחד לא התכוון אליה.
וזה קורה לא רק בחיים הפוליטיים / המדיניים, גם בקשרים בין חברות יצא ויוצא לי להתקל בזה לא מעט. והרבה פעמים כשאני עובד עם יזמים ויזמיות שמנהלים את העסק / הסטארטאפ שלהם זו אחת התחושות שאני שומע מהם הכי הרבה.
מתארים לי איזה משהו שקרה ביומיום העסקי – עם לקוחות, עם ספקים או עם עובדים – ואיך הם נשארו עם התחושה של WTF?!?
“מה ת’כלס הצד השני רוצה ממני?” או “למה הם עושים ככה ? הייתי הכי בסדר שבעולם איתם, ואז עוד קצת..”
זה אחד הנושאים שיוצא לי לעבוד עליהם הכי הרבה עם הלקוחות שלי. על איך שהחיים מורכבים מסדרה של מחזות שונים – בכל אחד מהם אתה מחזיק תפקיד במחזה עם תסריט שאתה צריך להכיר.
מי שמכיר את התסריט ומכיר את התפקידים של כל השחקנים האחרים ידע לנווט אל התוצאה העסקית שהוא רוצה להגיע אליה (או להחליט שבעצם הוא מעדיף שלא אחרי שהנתיב לשם ברור לו).
מי שלא מכיר את התסריט עובד בתום לב ועם הרבה רצון טוב אבל נתקל פעם אחרי פעם בתגובות או בקירות שהוא לא מבין מאיפה צצו לו פתאום ולמה, והתסכול שלו מצטבר בבטן עוד ועוד…
אז איך מגייסים הון למיזם, או איך מנהלים שיחה קשה עם עובד, או איך מנהלים תהליך מכירות עם אנטרפרייז, או איך עובדים עם משווק במדינה אחרת – זה הכל תסריטים שונים שצריך ללמוד ולהכיר ואז אפשר לשחק את המשחק ולהגיע לתוצאה.
זה החלק בעבודה שלי שאני על פי רוב מקבל עליו מחמאות הכי מהר – וואטסאפ עם תיאור מקרה ושאלה “מה הוא רוצה ממני” – תשובה “זה המשחק וזה התסריט, תעשה ככה וככה” – תגובה אחרי יום “וואי, יצא בול כמו שאמרת, תודה !”
תענוג יומי קטן בתוך ימים של אי שקט
(פורסם במקור ב 12.08.24)