תובנות מעשור של עבודה עם עצמאיים ובעלי חברות

תובנות מעשור של עבודה עם עצמאים ובעלי חברות

 

אופי של אנשים לא משתנה

המשמעות היא שביומיום אין טעם לנסות לעבוד במקום שלא מתאים לאופי שלך או להעסיק עובד שהאופי שלו לא מתאים למה שאתה צריך ממנו.

אף אחד מהדברים האלו לא הולך להשתנות ועדיף לחתוך מוקדם מאשר מאוחר אחרי הרבה תסכול הדדי.

להתמיד בעבודה הלא מתאימה או עם האדם הלא מתאים רק מגדיל הפסדים ותסכולים ולא יפתר בשום דרך.

 

תובנה קשה יותר אבל בלתי נמנעת בהמשך לתובנה מעלה היא,

 

לא לעבוד עם לקוח שיש איתו התנגשות משמעותית בין האופי שלו לשלך

כמה שתנסה להכיל את זה,

וכמה כסף שהוא מציע לך ומוניטין לכאורה שאתה יכול לקבל על העבודה איתו.

בפועל לא יהיה מזה טוב.

אתם תקלעו לפיצוצים כל הזמן או שאתה תבליג והוא יכנס בך בהאשמות וצעקות כל הזמן.

את הכסף תקבל במחאה ובסופו של דבר לא את כולו.

והמוניטין שהוא יספר עליך הוא שאתה בנאדם קשה לעבודה והוא לא ממליץ.

וכל זה כמובן בהנחה שהוא לא יחתוך את העבודה ראשון ויחליט לא לשלם עליה כי אתה בעל מקצוע גרוע !

עדיף לכולם לחתוך מההתחלה, ברגע שמבינים שלא הולכת להיות בינכם כימיה.

 

לעומת האופי שלא משתנה,

רוב הדברים שעושים בחיים ובעסקים הם סוג של תיאטרון שצריך להכיר את התסריט שלו.

 

ההשקעה בלמידת התסריטים השונים, הכללים השונים למצבים נפוצים, משתלמת מאד בטווח הארוך

ההבדל בין מי שיודע טוב את הכללים במשחק לבין מי שיודע בערך או בכלל לא הוא הרבה מאד לחץ נפשי וטעויות שהיו יכולות להימנע.

השקעה בלמידת הכללים על ידי יעוץ היא אחת ההשקעות שהכי משתלמות בכסף לעסק בטווח הארוך.

ובטווח הקצר היא מפחיתה הרבה מאד מתח נפשי מלנחש את הדרך והדבר שצריך לעשות בכל מיני סיטואציות לא מוכרות.

 

מנוחה ופנאי זה חלק קריטי בחיים

כמאמר האמרה הבריטית – All work and no play makes Jack a dull boy

מי שמשקיע את עצמו 100% בעבודה ומוותר על החיים הפרטיים שלו ועל זמן הפנאי שלו,

בעצם מביא את עצמו במו ידיו לקריסה.

קוטל את היצירתיות של עצמו.

ובאופן פרדוקסלי מקטין את הסיכויים שלו להצליח.

אני לא מדבר פה על להיות עצלן וחפיפניק. ברור שצריך להשקיע בעבודה כדי להצליח.

אבל !

שינה טובה וארוכה מספיק זה קודש שאין יכולת להיות טוב באמת בלעדיה.

פנאי וחופשה הם אלמנטים חיוניים וחשובים לטעינת אנרגיות טובות ויצירתיות.

וזמן פנאי יומי גם הוא חיוני להפגת המתח, קבלת רעיונות חדשים ו"סתם" מפגש חברתי.

איזון בחיים הוא קריטי להחלטות טובות ולבריאות.

 

יש אנשים מוכשרים יותר ויש אנשים מוכשרים פחות – אתם עצמכם בסדר גמור !!

כל דקה שאתם עסוקים בלפקפק אם יש לכם או אין לכם יכולות הן יריה ברגל.

פעם לא היתה לכם היכולת ללכת ולדבר.

אבל היום אתם כבר יודעים את זה באופן אוטומט.

יודעים כי למדתם.

ובאותה דרך אתם יכולים ללמוד הכל.

לא בהכל תהיו טובים, אבל כשלומדים אז גם לומדים איפה הגבול של עצמנו.

ואז גם לומדים מתי צריך להסתייע באחרים – עובדים או יועצים או פרילנסרים.

המחשבה שאנחנו פחות מוכשרים היא נטו מפריעה וחוסמת.

אתם בסדר גמור ועכשיו תלכו לראות מה אתם צריכים ללמוד או את מי אתם צריכים להביא.

 

בני אדם מונעים על ידי רגשות ולא הגיון

מה שמניע אותנו הוא הכללים של התרבות שגדלנו בה ושל התרבות שאנחנו חיים בה,

והרגש שאנחנו מרגישים (בא לי / לא בא לי).

מי שמבין את זה חוסך מעצמו הרבה הסתבכויות והרבה מתח מיותר.

והוא הולך לעשות את מה שממילא היה הולך כי בא לו לעשות בלי להתפתל עם עצמו על למה וכמה.

בלי לחפש להמציא לעצמו סיפורים ותירוצים והצדקות.

הוא לא נכנס לזה באופן עיוור וכמו ילד.

לא, הוא מבין מה בא לו ועושה תוכנית מסודרת כמו אדם בוגר ומקצוען.

והוא לא מכלה את האנרגיות שלו בהתחבטויות ותירוצים.

 

אנשים כקבוצה הם חיות עדר רגשיות

להבין פסיכולוגיה של אנשים ולהיות מסוגל לחזות את ההתנהגות שלהם,

זה להבין שמה שמניע אנשים זה הרגשות שלהם מחד והפחד מנידוי חברתי (כי עברת על כללי החברה) מאידך.

רוב האנשים, רוב הזמן, מה שמניע אותם הוא סוגים שונים של פחדים.

כמנהל, כיזם, כאיש שיווק או איש מכירות, ברגע שמבינים את הדבר הזה,

קל הרבה יותר לייצר אינטראקציות טובות וקשרים טובים.

קל הרבה יותר למצוא את הדברים הנכונים להבטיח ולקיים.

 

בא לכם לדבר על זה ?

אני אשמח להתדיין ולצלול לעומק יותר על הדברים