לגיטימי לבקש ולגיטימי להגיד לא…

“לגיטימי לבקש ולגיטימי להגיד לא”

 

בעבודה הראשונה שלי אחרי התואר היתה לי הצלחה אדירה מבחינת האנשים שעבדתי איתם (שכמובן לא הבנתי דאז כי הייתי צעיר וזו היתה עבודה ראשונה) – היו שם הרבה מאד אנשים מוכשרים במיוחד, החל מהבוסים שהיו לי לאורך השנים והמשך במגוון אנשים אחרים שעבדתי איתם, שחנכו אותי בעדינות ובעקביות על “עובדות החיים” ועל איך לנהל עסקים ואנשים.

 

ובשבוע שעבר יצא לי להיזכר במיוחד באחד הלקחים החשובים שלמדתי שם – “לגיטימי לבקש ולגיטימי להגיד לא” – כי יצא לי לחנוך 4 מנהלים שונים ב 4 הקשרים שונים של המשפט הזה.

 

הנה למשל 2 מקרים שהיו :

לגיטימי שעובד יבקש העלאה או קידום שאתה מרגיש שלא מגיעה לו, ולגיטימי שתגיד לו לא (כמובן בצורה הנכונה).

לגיטימי שלקוח יבקש יותר תכולה באותו תשלום על עסקה שסוכמה מראש ולגיטימי שתגיד לא אם זה לא מתאים מבחינתך.

 

למה אני כותב על זה ?

למה זו תפיסה חשובה ?

 

כי מרבית האנשים הם בסה”כ נחמדים. ובפרט במערכת יחסים קרובה של מנהל-עובד או ספק-לקוח, חשוב להם להמשיך להיות נחמדים. חשוב להם לצאת בסדר. להיות הוגנים.

ועבור רובם, האמירה של “לא” נתפסת כעימות (היא יכולה להיות כזו אם עושים אותה בצורה לא נכונה). והעימות (בתפיסה במחשבות) הוא מפחיד ומרתיע ויש לו השלכות לא טובות ולא רצויות.

 

ואז ?

 

ואז, בגלל התפיסה הזו, הם נכנסים לפעמים לפינות שבהן הם או אומרים כן למרות שהם לא רוצים, או מתחילים להתפתל ולהסתבך עם עצמם כי לא מוכנים להגיד כן אבל מפחדים להגיד לא. ושני המצבים הללו לא נוחים בנפש, מרוקנים אנרגיות ופוקוס ובעיקר גורמים להרס של מערכת היחסים הקרובה וליצירת טינה לאורך זמן.

 

אז מה במקום ?

 

במקום זה צריך להסתכל על הדברים אחרת. תפיסה אחרת.

יותר תפיסה של מחזה עם תפקידים כמו שכתבתי בפוסט שבוע שעבר.

לגיטימי שיבואו לבקש, ואני גם מבין את הסיפור שגורם להם לבוא ולבקש, אבל גם לי יש סיפור ולגיטימי שאגיד לא (בצורה הנכונה) וגם הם יבינו את הסיפור שלי ויקבלו את הלא.

והכל מאד סטנדרטי / סביר / רגיל – חלק מהמחזה שנקרא החיים העסקיים הרגילים והתפקידים שכל אחד מאיתנו נדרש לשחק בסצנות שונות. ועל אף שהכל אישי, זה אישי לא כועס, לא תוקף.

זו שיחה עסקית שאנחנו מנהלים כחלק מהניהול של העסק שלנו – קצת יותר קשה, אבל ממש לא נוראית. צריך לגשת אליה נכון ועם המיינד סט הנכון והכל עובר חלק.

 

ספרו אתם על שיחות קשות שיצא לכם לפחד מהן מאד ואז, הן פשוט עברו והיו בסדר.