לגיטימי לבקש ולגיטימי להגיד לא…

לגיטימי לבקש ולגיטימי להגיד לא
בעבודה הראשונה שלי אחרי התואר היתה לי הצלחה אדירה מבחינת האנשים שעבדתי איתם.
(מה שכמובן לא הבנתי דאז כי הייתי צעיר וזו היתה עבודה ראשונה)
היו שם הרבה מאד אנשים מוכשרים במיוחד,
החל מהמנהלים שהיו לי לאורך השנים והמשך במגוון אנשים אחרים שעבדתי איתם,
אנשים שחנכו אותי בעדינות ובעקביות על "עובדות החיים" ועל איך לנהל עסקים ואנשים.
בשבוע שעבר יצא לי להיזכר במיוחד באחד הלקחים החשובים שלמדתי שם.
"לגיטימי לבקש ולגיטימי להגיד לא"
משפט ששמעתי לראשונה מהמנהל השני שהיה לי שם.
נזכרתי כי יצא לי לחנוך 4 מנהלים שונים ב 4 הקשרים שונים של המשפט הזה.
הנה שני מקרים שהיו :
עובד שביקש העלאה שהלקוח שלי (המנהל שלו) הרגיש שלא הגיעה לו.
ולקוח שביקש יותר תכולה באותו תשלום על עסקה שסוכמה מראש והלקוח רצה להגיד לו (בנימוס) שזה לא מתאים.
בשני המקרים זו החלטה לא פשוטה.
מצד אחד אתה מרגיש מוצדק מאד במה שאתה רוצה לעשות.
אתה יודע שאתה צודק.
ומצד שני יכולות להיות השלכות.
העובד יתאכזב ויתכן שיהפוך מריר ויעזוב.
הלקוח יתאכזב ויתכן שתקלעו למריבה והעסקה תתפוצץ.
חשוב לדעת לנהל את זה נכון.
בנימוס, באופן שהשיקולים שלך ברורים,
עם הסברים פשוטים,
ובעיקר בחוסר התגמשות.
להראות שהלא הוא אכן לא.
למה אני כותב על זה ?
למה זו תפיסה חשובה ?
כי מרבית האנשים הם בסה"כ נחמדים.
ובפרט במערכת יחסים קרובה של מנהל-עובד או ספק-לקוח, חשוב להם להמשיך להיות נחמדים.
חשוב להם לצאת בסדר. להיות הוגנים.
חשוב להם לא לקלקל.
ועבור רובם, האמירה של "לא" נתפסת כעימות.
(והיא אכן יכולה להיות כזו אם עושים אותה בצורה לא נכונה)
והעימות החזוי מפחיד ומרתיע אותם והם לוקחים החלטות לא מוצלחות.
החלטות שהם גם לא שלמים איתם וגם פוגעות בחברה.
אז איך בכל זאת אפשר להגיד לא בהצלחה
ראשית צריך להסתכל על הדברים אחרת. תפיסה אחרת.
בדומה לתפיסה של מחזה עם תפקידים כמו שכתבתי בפוסט שבוע שעבר.
לגיטימי שיבואו לבקש, ואני גם מבין את הסיפור שגורם להם לבוא ולבקש,
אבל גם לי יש סיפור ולגיטימי שאגיד לא (בצורה הנכונה),
ואם הסברתי את הדברים בצורה הנכונה,
אז אחד מהשניים יקרה.
הם או יבינו את הסיפור שלי ויקבלו את הלא.
או שאיבדתי עובד שהראש שלו התנפח מעבר לתועלת שהוא מביא.
או לקוח שמחפש כל הזמן לשנורר עוד ועוד (שזה פתח למערכת יחסים גרועה)
ברוב המקרים אבל, התוצאה הראשונה תקרה.
הכל מאד סטנדרטי, סביר ורגיל.
הם מבקשים כי למה לא.
אבל מבינים היטב למה אתה אומה להם לא.
זה חלק מהמחזה שנקרא החיים העסקיים הרגילים,
והתפקידים שכל אחד מאיתנו נדרש לשחק בסצנות שונות.
ועל אף שהכל אישי, זה אישי לא כועס, לא תוקף.
זו שיחה עסקית שאנחנו מנהלים כחלק מהניהול של העסק שלנו.
קצת יותר קשה, אבל ממש לא נוראית.
צריך לגשת אליה נכון ועם המיינד סט הנכון והכל עובר חלק.
ספרו אתם על שיחות קשות שיצא לכם לפחד מהן מאד ואז, הן פשוט עברו והיו בסדר.