למה ומתי תוכנית עסקית לסטארטאפ
למה ומתי תוכנית עסקית לסטארטאפ
בימים האחרונים נתקלתי בכמה וכמה פוסטים על תוכניות עסקיות,
וראיתי הרבה מאד תגובות שנפלו לאחת משתי הקטגוריות הבאות :
א) "אין צורך בתוכנית עסקית, זה לא נדרש בכלל"
ב) "אין טעם בתוכנית עסקית, זה ממילא עוד ישתנה עשרות פעמים בהמשך"
שתי סוגי התגובות הן טעויות אבל מסיבות שונות.
הטעות שגלומה במחשבה שאין צורך בתוכנית עסקית
מי שאומר שאין צורך בתוכנית עסקית בעצם אומר שאין טעם לתכנן לעתיד.
כל המחשבה קדימה וניסיון לפתור בעיות מראש, שזה הבסיס של תוכנית עסקית,
הוא בעצם משהו מיותר שלא תורם לחברה ולא מגדיל את סיכויה להצליח.
אני חושב שאין צורך לפרט למה הגישה הזו היא טעות.
אבל בכל זאת אדגיש אספקט אחד של הטעות שבה.
מי שלא מתכונן מראש מופתע תמיד.
ומי שמופתע ומגיב מתוך לחץ באותו רגע מגיב פחות טוב.
זה תמיד ככה.
הלחץ אינו מאפשר מחשבה מסודרת.
אז בהינתן האפשרות להחלטות טובות (כי התכוננתם מראש)
והחלטות פחות טובות (כי הגבתם בלחץ ובהפתעה)
הבחירה צריכה להיות ברורה.
הטעות שגלומה בהנחה שבגלל שתוכנית עסקית עלולה להשתנות אז חבל להתחיל אפילו
כאן הטעות היא, בתמציתיות, שהחיים מורכבים ותהליך התכנון עוזר להכניס דברים לפוקוס.
נכון שיהיו הרבה דברים בחיים של חברה שלא חזינו מראש.
גם דברים חיצוניים גדולים כמו מלחמה או מגפה,
וגם דברים פנימיים "קטנים" כמו חוסר יכולת לגייס עובד מעולה או עזיבה של עובד כזה.
ועדיין, כאשר יושבים לחשוב על כל אחד מהפרטים המרכזיים לעומק.
מקדישים תשומת לב לאפשרויות.
מקרים ותגובות.
מה יקרה אם יצליח ומה יקרה אם לא.
מה בעצם הנחות העבודה שלנו ואילו עוד הנחות אפשריות ?
כאשר חושבים על כל הדברים הללו אז החשיבה מתחדדת.
האפשרויות שאפשריות – אלו שבחרנו ואלו שלא – מתחדדות.
ואז, כשקורה המקרה המפתיע, אנחנו מגיבים ממקום של מחשבה מוקדמת
מעדכנים את התוכנית העסקית מנתיב א' (שחשבנו עליו ובחרנו בו) לנתיב ב' (שחשבנו אבל החלטנו במקור לא לקחת)
אם להמחיש את זה על ידי דוגמא,
אז תדמיינו שאתם הולכים ביער לא מוכר.
אין שבילים, אין שילוט.
הראות מוגבלת על ידי הצמחייה.
תוך כדי הליכה אתם נתקלים בכל מיני מכשולים שצצים פתאום ולא ראיתם אותם מגיעים.
אין לכם מושג איפה יש מים ואיפה יש פירות אכילים (או במילים אחרות כסף לקיום העסק)
וכל מה שאתם רוצים זה להצליח
לצאת מהיער, להגיע לחוף מבטחים.
אבל מה, כל הכיוונים נראים אותו דבר,
אז אם פשוט נלך סתם ככה יש סיכוי טוב שנלך במעגלים ולא נגיע לכלום
ואז נגווע ברעב או נתעלף מצמא.
בקיצור, צריך לחשוב ולעשות איזה שהוא תכנון.
מחשבה על שיטה ונתיב שאפשר להמשיך בו.
לדוגמא לחפש נחל וללכת לאורכו.
כי הרבה פעמים ליד נחלים יש מקומות ישוב.
נחלים זורמים באזורים הנמוכים,
נחפש מקום נמוך.
התכנון הזה הוא התכנון העסקי לעסק.
זה לא נותן מפה מדוייקת לאיך יוצאים מהיער,
אלא כיוון כללי וכללי תנועה לאיך נתקדם
תוך כדי שמירה טובה על עצמנו
והתקדמות בכיוון משהו שנראה כמו יעד מבטיח כרגע.