לפטר בפעם ראשונה

הפיטורים הראשונים

אני זוכר את הפעם הראשונה שהייתי צריך לפטר עובדת.

אני לא חושב שיש מנהל או מנהלת שלא זוכרים את הפעם הראשונה שלהם.

 

במבט לאחור הכל נראה מאד ברור (כמו תמיד).

הייתי מנהל צעיר, בתחילת דרכו הניהולית.

היה לי עובד ראשון שהיה מעולה.

הוא רצה להתקדם והגיע לו.

אני פרגנתי לו ועזרתי לו לעבור לתפקיד בכיר יותר בצוות אחר.

ואז אישרו לי לגייס מחליפ/ה במקומו.

התחלתי בגיוס מתוך החברה כי זה היה הנוהל אצלנו ואני מאד האמנתי בו.

 

היו מעט מאד מועמדים/ות באותו זמן.

את אחת מהן היכרתי אישית כי הצוות שלה עבד באותה קומה וקרוב לאיפה שאני הייתי.

גם נעזרתי בה בעבר מדי פעם כשהייתי צריך דברים מהצוות שלהם וידעתי שהיא נחמדה ואפשר לעבוד איתה.

 

המנהלת שלה הזהירה אותי מראש !

אמרה שנראה לה שיהיה טעות עבורי לגייס אותה וסיפרה לי בסוד שהיא בכלל בדרך לפטר אותה בעצמה !

לדעתה לא היו לה את הדברים שאני מחפש.

ובפרט אמרה עליה שהיא הייתה איטית בביצוע של כל דבר ומתקשה ללמוד דברים חדשים.

 

הערכתי מאד את דעתה של אותה מנהלת.

הכרנו כבר 5 או 6 שנים באותו זמן.

היא היתה ותיקה ממני בעשר שנים או יותר בניהול.

וגם עבדה בתחום קשה לא פחות משלי והיתה מצויינת במה שעשתה.

אבל, זחיחות של צעירים, החלטתי בכל זאת לקבל את העובדת לעבודה אצלי.

 

החלטה מכל הסיבות הלא נכונות.

 

פחדתי שאם אני לא אמצא עובד/ת חדשים יחסית מהר אז יגרעו לי את התקן.

ריחמתי על העובדת שהיא נחמדה ותכף הולכים לפטר אותה.

ידעתי גם שהחברה משלמת משכורות נמוכות יחסית לשוק והערכתי שיהיה קשה למצוא מישהו טוב מבחוץ.

וכאמור הכרתי את העובדת ממקודם וידעתי שהיא נחמדה ואפשר לעבוד איתה.

שכנעתי את עצמי שכמה איטית היא כבר תוכל להיות…

בגדול הייתי צריך אותה לביצוע של כל מיני משימות רוטיניות של הפקת דוחות והכנת דיווחים.

דברים שבלוניים שצריך כל חודש ולוקחים הרבה זמן.

 

7 חודשים לתוך העבודה המשותפת הבנתי שזה פשוט לא ילך.

 

גם אחרי כמה וכמה הדרכות צמודות, העבודה איתה המשיכה "לעלות" לי בכמות זמן משמעותית.

יותר מחצי מהזמן שהייתי מוציא אם הייתי כבר עושה הכל בעצמי.

וזה בנוסף לתסכול מזה שהייתי צריך לשלוח אותה לתקן טעויות כל הזמן.

 

הבנתי שזה לא ילך וצריך לפטר, אבל פחדתי ודחיתי את זה עם מגוון תירוצים לעצמי.

 

דחיתי בחודש, דחיתי בחודשיים, ואז היא הודיעה לי שהיא בהריון, ודחינו עד אחרי החופשת לידה כמובן.

בחופשת לידה שלה הביאו לי עובדת חיצונית מחליפה לחצי שנה.

היא היתה נהדרת !!

היא הוכיחה שאני צודק בזה שהעבודה של הפקת הדוחות היא פשוטה ואני מסביר טוב את מה שנדרש .

עשתה עבודה מושלמת כבר מהשבוע השני. היתה מופלאה.

 

ואז זה נגמר.

נגמרה החופשת לידה ונגמר הזמן של העובדת הזמנית (ניסיתי לשכנע אותה להישאר וזה לא התאים לה).

והמצב היה שוב קשה וידעתי שצריך לפטר אבל… חזרה מחופשת לידה…

 

מאון לאון סחבתי את זה עוד 3-4 חודשים עם פחות ופחות סבלנות.

קבענו כבר שיחה שהיתה אמורה להיות פגישה לפני שימוע, ואז היא הגיעה שבוע לפני והודיעה לי שהיא מצאה עבודה אחרת ועוזבת…

 

הרבה לקחים למדתי מהתהליך הזה לגבי עצמי כמנהל.

אבל הלקח העיקרי היה ההבנה לגבי התאמה של עובדים לתפקיד.

אין מה לדחות.

אחרי 3 חודשים רואים היטב איכות של עובד בתפקיד ומי שלא מתאים צריך לחתוך.

אין מה למשוך ולקוות לטוב. זה לא ישתפר.

 

איך היתה הפעם הראשונה שלכם ?