לפעמים כל מה שצריך הוא שמישהו אחר יאמין בנו
לפעמים כל מה שצריך זה מישהו אחד שיאמין בנו
מישהו שיראה אותנו כמו שאנחנו.
לאורך השנים יצא לי לעשות מאות תהליכים עם אנשים.
ויש תהליכים שנחקקים לך בזכרון.
התהליך שהיה לי עם איילה (שם בדוי) היה אחד כזה.
ובעיקר הדבר שהכי זכור לי הוא מפגש הסיכום של התהליך שנחרט לי במיוחד בזיכרון.
בשתי מילים אומר רק שאיילה היא אישה מרשימה.
מנהלת מקצוענית, בת 45, יודעת מה היא רוצה, בעלת הישגים,
מנהלת כבר מעל עשור בחברה גדולה בשוק קשוח ומתקדמת בארגון באופן עקבי.
לא רק זה, אלא שהיא גם מגדלת לבדה 3 ילדים (אחרי גירושין, האבא פחות בתמונה).
התהליך התחיל עם נושא מסויים שהיא הביאה אבל מהר מאד התכנסנו לדבר על הדבר האמיתי.
בעיות של פוליטיקה ארגונית ותקרת זכוכית ששמו לה – ועל מה אפשר לעשות עם זה.
לאורך כל המפגשים היתה מאד בפוקוס, מאד מושקעת בתהליך, היו לה תובנות מצוינות מהתהליך והם גם תורגמו על ידה להתקדמות יפה בשטח.
ואז הגענו לסיום.
הנקודה שבה שנינו הרגשנו שמפה יש לה את הכלים שרכשה והיא ממשיכה הלאה בלי שנדרש לתרגל עוד ביחד או שנדרשים כלים נוספים.
ועשינו רפלקציה על התהליך ומה היה בהתחלה, באמצע ועכשיו.
ושאלתי אותה את השאלה הקלאסית: "מה הדברים שהכי עזרו לך באימון?"
שאלה שמטרתה לזקק למתאמנת איפה היה הכי חסר לה ומה היא צריכה לשים לב בעתיד במיוחד.
ציפיתי לתשובה בסגנון "העבודה שעשינו עזרה לי להבין את המניעים של האנשים האחרים בסיפור ולהבין למה דברים קורים כמו שקורים ואיך אני מנווטת בתוך הסיטואציה בהינתן המצב".
במקום זה קיבלתי את התשובה הבאה, שהיתה מאד היא – ישירה וחדה – ותפסה אותי לגמרי בהפתעה.
"הדבר שהכי עזר לי באימון זה האישרור שלך לכך שמה שאני מרגישה זה אכן המצב.
מרוב שאנשים סביבי הקטינו את מה שאני מרגישה ואמרו לי שזה לא נכון, התחלתי לפקפק בעצמי.
הגעתי לנקודת שבירה ממש.
האישוש שלך שהייתי מדוייקת בהבנה שלי של המצב ואנשים מנסים להקטין אותי חיזק אותי מאד."
נזכרתי במה שאמר לי פעם אחד המורים שלי – גם לאנשים חזקים מאד יש נקודות שבירה.
ולפעמים כל מה שהם צריכים בנקודת שבירה הזו, זה שיהיה איתם מישהו שם.
מישהו שרק ישב איתם ויאשר שהמצב הוא אכן דפוק וזה מה שזה.
וזהו.
אני זוכר שהבנתי ברמה השכלית את מה שהוא אמר.
אבל לא באמת הבנתי את זה ברמה הרגשית עד האימון הזה עם איילה.
יאיר פלד
יועץ, מנטור ומאמן עסקי
054-972-8338