מאפייני מנהלים טובים
מאפייני מנהלים טובים
בשש עשרה השנים שהייתי שכיר לפני שעברתי להיות עצמאי התברכתי בכמה וכמה מנהלים יוצאי דופן.
(ופחות התברכתי בכמה וכמה אחרים, אבל זה סיפור אחר…)
כאשר הפכתי להיות מנהל בעצמי ועוד יותר מזה כשהתחלתי לחנוך מנהלים אחרים, הניסיון שרכשתי מהמנהלים הטובים והפחות טובים,
ובעיקר נקודות השוני בינהם, עזרו לי מאד לחדד נקודות חשובות ולהבין מה נדרש ומה בעייתי.
ותוך כדי שיצא לי לחנוך כמה עשרות מנהלים, מחניכה לחניכה יצא לי גם לחדד עם עצמי מה הופך בן אדם למנהל טוב.
בפוסט הזה אני אנסה לזקק את התובנות הללו.
ראשית, יש כמובן דיסקליימר.
כמו כל שאלה שקשורה לבני אדם, לאופי שלהם ולמוטיבציות שלהם התשובה המדוייקת לכל אחד היא מורכבת וברמה מסויימת יחודית לכל בן אדם.
אחרי שאמרתי את זה, בכל זאת יש מספר מנהגים וגישות שחוזרים על עצמם הרבה –
מנהלים טובים אוהבים לנהל, רוצים לנהל, ובוחרים בניהול
בשאלה אם תעדיפו להיות מנהלים או לעבור למשרה לא ניהולית באותם תנאי שכר וכו', כולם מעדיפים להישאר מנהלים.
מנהלים טובים מבינים שמה שהם עושים זה לנהל בני אדם
שזה התפקיד שלהם.
סך כל התפקיד שלהם.
הם אמורים ליצור צוות, קבוצה או חברה.
הם עוסקים בבנייה של נוהלים, ותרבות וגישה.
הם התנתקו מהיצירה של התוצרים הסופיים.
הם לא כותבים בעצמם קוד ולא בונים בעצמם מוצר.
לפעמים הם נותנים שירות ללקוחות (בעיקר אם הם מנכ"לים של חברה קטנה).
אבל ככל שנפח הפעילות של הצוות / קבוצה / חברה גדל ככה הם עסוקים יותר ובבלעדיות בניהול בלבד.
מנהלים טובים אוהבים (רוב הזמן) את המורכבות של הפסיכולוגיה האנושית
הם יודעים להכיל, יודעים לתמוך, יודעים לדרוש, יודעים לשכנע, ויודעים להנהיג.
זה מעסיק אותם, הם חושבים על זה, משקיעים זמן ללמוד את זה, הוגים בזה בזמנם הפנוי.
ובאופן כללי, נהנים מזה ברוב המוחלט של הזמן.
הפיצוח של איך לגשת לכל אדם ואיך לרתום אותו למשימה ולחבר אותו לצוות מדליק אותם.
זה אתגר שהם לוקחים בשמחה ובאהבה ושופטים במידה רבה את היכולת הניהולית של עצמם על פי ההצלחה בו.
מנהלים טובים יודעים שמי שעושה את העבודה עצמה הם העובדים
והתפקיד שלהם כמנהלים הוא כפול.
ראשית, לדאוג שיעבדו על הדבר שבסיכוי הגבוה ביותר הוא הנכון,
ושנית, לייצר עבורם את התנאים הטובים ביותר להצלחת המשימה.
מנהלים טובים יודעים לדרוש ולסמוך
הם יודעים לדרוש מהעובדים שלהם מקצוענות וסטנדרטים גבוהים.
ויודעים לסמוך עליהם שיעמדו בזה.
(כמובן אחרי תקופה קצרה של היכרות הדדית ווידוא שהמשימה הובנה כהלכה)
מנהלים טובים יודעים שמרבית הידע המקצועי על העשייה עצמה יושב אצל העובדים ולא אצלם
התפקיד שלהם הוא לנהל את העבודה.
לקבוע את סדרי העדיפויות.
לסמן את היעדים.
העובדים הם אלו שיודעים הכי טוב איך לממש את התוצאות.
ולכן צריך להקשיב להם, ללמוד מהם, להתאים את התוכניות לאילוצים שהם מעלים, ולא להפריע להם עם הוראות לגבי איך לעשות דברים.
מנהלים טובים לוקחים החלטות קשות כשזה נדרש ולא מתעכבים עם זה עד אין קץ
זו יכולת שלוקח זמן לפתח.
בעיקר כי החלטות קשות ושיחות קשות הן לא נעימות ובאופן טבעי מנסים לברוח מהן.
אבל אחרי פעם או פעמיים שבורחים מהן ורואים מה התוצאות של ההימנעות,
מבינים שאין ברירה אלא להתמודד עם סוגיות כאלו ישירות ומהר ככל האפשר.
והמנהלים הטובים מאמצים את הלקח הזה בשתי ידים.
מנהלים טובים יודעים שהאחריות לכישלונות היא קודם כל אצלם, והאחריות להצלחות קודם כל אצל הצוות
הם יודעים שהאחריות לחבר קבוצת אנשים זרים יחד לצוות מעולה,
להנחות אותם לצורת עבודה משותפת והרמונית,
האחריות הזו עליהם.
ואם הצוות לא מצליח לעבוד טוב, לא מצליח לייצר תוצרים טובים,
אז שורש הכשלון הוא אצלם.
הם גייסו, הם הכשירו, הם הדריכו, הם הגדירו את העבודה וחילקו את המשימות.
ואם הכל התחבר טוב והתוצרים הם מעולים, הם יודעים שחלק מההצלחה אצלם ללא ספק,
אבל החלק הגדול של ההצלחה אצל העובדים.
מנהלים טובים רואים את התמונה הכוללת של העסק ולא מאבדים את הפרטים החשובים הקטנים שנמצאים בתוכה
בארגון גדול קל להיות מנהל צוות שעסוק אך ורק בדברים שנוגעים לו ולצוות שלו ישירות.
אבל מנהלים טובים יודעים שהצוות שלהם הוא רק חלק מהמכלול השלם שהוא החברה.
ושהחברה היא רק חלק אחד בשוק ולידה יש לקוחות שונים ומתחרים שונים וגורמים חיצוניים שונים.
מנהלים טובים יש להם תחושה טובה ו/או ידיעה רבה לגבי איפה הם עומדים בתוך כל המכלולים הללו.
איך התוצרים שלהם צריכים להשתלב עם כל הממשקים האחרים.
הם מבינים את זה ומנחים את הצוות שלהם בהתאם, וכתוצאה מכך הצוות מייצר תוצרים טובים יותר.
מנהלים טובים יש להם תחזית וחזון
הם חושבים על העתיד.
עושים תחזית לאן הרוח תנשוב ומה יקרה בעוד חודש, חודשיים וחצי שנה.
יש להם חזון לאן הם היו רוצים להגיע עם הצוות, הקבוצה או החברה.
ובכל זמן נתון הם חיים את ההווה מתוך מחשבה מסויימת על לאן הולכים הלאה.