מה ההבדל בין עסק "רגיל" לסטארטאפ ?
מה ההבדל בין עסק "רגיל" לסטארטאפ ?
ישנן שתי דרכים שונות להציג את ההבדל.
הדרך שמסתכלת על הצד העסקי של המיזם.
והדרך שמסתכלת על מה שמוביל את היזמים.
בהסתכלות דרך הצד העסקי ההבדלים הם אלו:
עסק "רגיל" נותן מענה לבעיה ידועה ומוכרת שיש לה פתרון ידוע ומוכר ועושה עוד מאותו דבר.
דוגמאות טובות יהיו מכולת, מוסך, משרד רו"ח או חברת תעופה.
אין כאן ניסיון לחדש.
אין ניסיון לשנות את איך שהעולם עובד.
יש רצון לעשות משהו שדומה לעסקים קיימים ושיתחרה בהם.
באופן כללי ניתן לומר שעסקים רגילים מכוונים מקומית ובקטן.
לעומת זאת, סטארטאפ מכוון לתת מענה לבעיה גדולה מאד.
בעיה שמציקה מאד כי לא קיים לה עדיין פתרון טוב.
הוא מתכוון לייצר לה פתרון טוב לראשונה בעולם,
ואז לשווק אותו בכל העולם.
באופן כללי ניתן לומר שסטארטאפים מכוונים להצליח בענק בעולם באמצעות חדשנות.
כל זה בהסתכלות שהיא ניתוח עסקי קר.
אבל ככל שיצא לי לעבוד עם מאות יזמים נוכחתי שהתשובה מעלה, בעוד שהיא נכונה טכנית, היא לא התשובה המדוייקת ביותר.
התשובה האמיתית היא אחרת והיא יושבת – כמו רוב הדברים שקשורים לאנשים – ברגש המניע.
בהסתכלות דרך העדשות של מה מניע את היזמים, ההבדל הוא אחר לגמרי.
יזם של עסק "רגיל" מונע בעיקר מחיבה.
חיבה לעשיה מסויימת.
זה יכול להיות מוסכניק עם חיבה למכוניות ולעבודה בידים.
זה יכול להיות גנן עם חיבה לעבודה עם צמחים ולשקט.
הרגש העיקרי שמוביל פה הוא רגש "חיובי", רגש "רך".
לעומתו, יזם סטארטאפיסט מונע בעיקר מתסכול.
יש דברים שלא מוצאים חן בעיניו שקורים בעולם.
דברים לא טובים / לא אופטימלים שיוצרים נזקים וסבל.
ניתן לעשות הרבה יותר טוב !
ניתן לתקן, ניתן להציל, ניתן לשפר, ואף אחד לא עושה כלום !
הדברים לא מתקדמים,
מצב העניינים מעצבן ומתסכל,
והוא נתקל בזה ורואה את זה בכל יום ובכל פינה.
צריך לעשות משהו !
הרגש המוביל פה הוא תסכול – רגש "שלילי", רגש "קשה"
יזמים סטארטאפיסטים הם לא "מאוהבים בבעיה" כמו שהרבה פעמים תשמעו בכל מיני פורומים,
אלא הם "נרדפים על ידי הבעיה.
מרגישים אובססיה לעשות שיפור מסויים בעולם.