משא ומתן, לא בכל מחיר

"זה יסתדר או לא, ושתי האפשרויות בסדר."

את המשפט הזה אמר לי אחד המנהלים שהיו לי בעבר ושלמדתי מהם הכי הרבה על מו"מ.

"ברור שיש לי העדפה שהייתי מעדיף שיסתדר, אבל לא בכל מחיר."

המשפט הזה כבר עזר לי הרבה יותר להבין את הגישה שלו. הגישה הכאילו אדישה למו"מ שהיה מאד מרכזי לנו בזמן ההוא.

איך אפשר להיות בסדר עם זה שהמו"מ לא יסתדר ולא נצליח ?

ואז הוא אמר לי – "מו"מ מתחיל כשאתה קם מהשולחן והולך או כשהצד השני מבין שיש לך גבול נוקשה שמבחינתך אתה קם והולך אם נחצה הגבול."

"רק כשאתה קם והולך יש לצד השני מה להפסיד – את העסקה איתך – ורק אז יש לו תמריץ להתחשב בדרישות שלך. אחרת, הוא יעדיף להוציא ממך כמה שיותר ולא אכפת לו מאיך אתה תצא מזה כל עוד לא תתרסק בצורה שלא תאפשר לו לקבל את מה שהוא רוצה. (אם תתרסק אחר כך זה בסדר, אחריו המבול)"

תמיד תזכור, הוא אמר לי, שאין הבדל בין מו"מ עסקי למו"מ שאתה עושה עם הילדים שלך או עם זוגתך. כאן או כאן או כאן זה הכל עניין של ערכים ורצונות.

אני רוצה תוצאה מסויימת – הדבר הטוב שיצא לי מהמו"מ – ויש לי ערכים מסויימים שאני לא אתפשר עליהם – הקווים האדומים שאני שם במו"מ ושמבחינתי אני קם והולך אם הם לא מתקיימים.

עברו הרבה שנים מאז, אבל השיחה הזו והלקחים שלך צרובים לי בראש עד היום ועזרו לי לא פעם בחיים בלנתח מצבים ולהבין את העמדה שלי במו"מ קשוחים.

להבין שזה יעבוד, או לא… ושתי האפשרויות בסדר מבחינתי.

ואם בא לכם/ן לשתף בשיחה מכוננת שהיתה לכם פעם עם המנהל/ת שלכם/ן ופתאום פתחה לכם/ן את העיניים לתובנה של ממש על החיים העסקיים, אני תמיד שמח לשמוע, ללמוד בעצמי, ולהעביר אחר כך הלאה לדורות הבאים.