סיפור מהשטח על מנטורינג ניהולי
סיפור מהשטח על מנטורינג ניהולי
פגישה ראשונה
הוא יושב מולי, מסופר, רציני ובפוקוס.
מנהל צוות בכיר, מועמד להיות Group Leader בחברה הגדולה שעובד בה.
מתכנת ור"צ פיתוח כבר 15 שנה.
עוד לפני שהוא מתחיל לדבר אני כבר מזהה מהצד את סימני המותשות.
הוא לא כל כך יודע מאיפה להתחיל.
מספר איך הוא מרגיש בתור מנהל שהוא רודף אחרי הזנב של עצמו כל יום כל היום.
מתעסק במאה דברים כל יום ובסוף היום לא רק שלא מרגיש פרודוקטיבי, אלא מרגיש מרוקן ולחוץ.
כל הזמן מתוח שדברים יפלו אם הוא לא יהיה בשליטה מתמדת עליהם.
ושאם הם יפלו אז התוצאה תהיה קטסטרופה !
אני מתחיל לברר איתו לגבי השגרה היומיומית
מגיעים די מהר לזה שיש לו אלפי מיילים שלא נקראו בתיבת דואר וכל יום מצטרפים כמה מאות !!
רובם המוחלט מיילים לידיעה בלבד שהוא בכלל לא אמור לטפל בהם באיזו שהיא צורה.
פשוט מרגיש שהוא רוצה (חייב?) להיות בשליטה.
מהר מאד ניכר שהתשישות גומרת אותו ופוגמת ביכולת שלו לקבל החלטות טובות.
מתחילים מנטורינג, עובר איתו על הריבוע של חשוב ודחוף ומחליטים להכניס כמה חוקים למייל.
לעשות קצת סדר בין דברים שהם מהותיים לבין הרוב המוחלט שהם לא.
פאסט פורוורד שתי פגישות קדימה
הוא כבר מגיע אחרת. פחות עייף, יותר ממוקד.
הרעש מהמייל טופל.
הרעש מגנבי זמן לא רלוונטים אחרים טופל גם כן.
נוהלי עבודה מול הצוות שודרגו בהתאם למה שדיברנו.
עכשיו הרבה פחות מגיעים אליו עם שאלות קיטבג כל יום והוא מרגיש הרבה יותר בשליטה.
והרבה יותר בפוקוס על מה שקריטי.
מספר שבמקביל הוא גם קיבל פידבק מהבוס שלו שממש מרגישים את ההתקדמות שלו.
תענוג !!
עוברים לנושא הבא –
קיבל הרבה פידבקים, בפרט מהבוס, שהוא לא מספיק חד בדיונים.
מציג כל נושא ומגיב כל תגובה באריכות רבה מאד – "אוכל ראשים".
הוא עצמו לא מרגיש את זה בזמן אמת, נסחף בדיבור שלו, ורק אחרי זה כשמדברים איתו על זה אז הוא קולט.
דיברנו על הלמה
ואיך זה קשור בדיוק למה שהיה עם המיילים. לפחד מלשחרר.
פחד שאם הוא לא יסביר במדויק אז לא יבינו אותו עד הסוף.
ואחר כך יתהפכו עליו ויאשימו אותו.
פחד שאם לא יבינו אותו עד הסוף אז תהיה בעיה בפיתוח וזה יוביל לקטסטרופה !!
הולך הרבה יותר מהר עכשיו.
הוא ישר מבין את ההקשר ורואה את ההקבלה.
מזדהה מאד עם הדברים שאמרתי.
אומר שזו פעם ראשונה שמישהו נותן לו מילים לתמלל את התחושות האלו שחיות אצלו.
ברור לו שהאנשים סביבו מקצועיים בעבודה שלהם ויבינו אותו בסיכוי מצויין.
ברור לו שגם אם יקרו טעויות – וביננו, אין פיתוח בלי באגים – זה לא יהיה קטסטרופה.
יש הרבה בקרות ובלמים בדרך.
אבל כל הדברים האלו הם בשכל. בלוגיקה.
ושכל זה לא מה שמנהל בני אדם.
הרגש זה מה שמנהל אותנו.
והשאלה היא אם אנחנו מקבלים את זה.
מי שמודע שזה המצב מנהל דו שיח רגשי פנימי.
מנהל את התגובות שלו לרגש בתשומת לב.
ומי שלא מודע. מי שמדחיק.
הרגש מנהל אותו באופן בלעדי והוא לא מבין איך פעם אחרי פעם הוא נופל לבורות.
אני מלמד אותו כמה מתודות להתנהלות שיצטרך לתרגל לחודשים הקרובים עד שיתקבעו הרגלים חדשים.
מתודות שישמרו עליו מלהחליק חזרה להרגלים של שנים רבות.
חודש וחצי אחרי הוא מספר לי בגאווה על איך שהוא מרגיש ביומיום שלו את השינוי בחיים
איך רמת האנרגיה והפוקוס השתנו,
איך עברו כמה סבבי ספרינט פיתוח קשוחים בשבועות האחרונים, וגם היו תקלות (כמובן), ואיך הוא נצמד למתודות שדיברנו.
ואיך לא רק שהכל הסתדר כמו שצריך, אלא שגם הסתדר יותר טוב מהעבר וגם יצא מזה בעצמו הרבה פחות סחוט ומעוך.
מרגיש מאושר ואני מרגיש מאושר איתו.
וחודשיים אחרי זה קיבלתי ממנו טקסט שקידמו אותו ל Group Leader והוא ינהל עכשיו 5 צוותים ויהיה אחראי על תחום פעילות שלם בפיתוח !!
אם גם אתם מרגישים איך היומיום שלכם סוחט ומועך אותכם,
אז אני מזמין אותכם לתהליך מנטורינג ואימון עסקי לא ארוך שיעזור לכם למצוא את המקום שלכם מחדש.
יאיר פלד
יועץ, מאמן ומנטור עסקי
054-972-8338