עבודה תחת אש / War-Work-Life Balance
עבודה תחת אש / War-Work-Life Balance
תקופה מחורבנת. כל בוקר מתחיל עם “הותר לפרסום” כמו אגרוף בבטן, ומנגד, בלי הפסקה של ממש, מי מאיתנו שלא מגוייס צריך להתארגן לעבודה ולעבוד “רגיל” ויש גם בית, זוגיות וילדים לתחזק.
לחלקנו זה בסדר. לא “קל”, אבל בסדר. מדחיקים, מדברים יותר עם אנשים בעבודה ובכלל, ומנהלים שגרה.
לחלקנו זה קשה, המצב המלחמתי ובעיקר הסיפורים שהוא מביא והודעות האיוב יושבות על אין סוף טריגרים וכל הודעה היא לא רק אגרוף לבטן באותו רגע אלא גם קריסת אנרגיות משמעותית וקיפאון של המוח ובעיקר של האנרגיות היצרתיות.
רוצים להשתבלל ולברוח והמוח / הנפש לא מרגישה יכולת ליצור. הזכרון הולך קפוט – חושבים לשניה על משהו ואז משהו אחר מסיח לרגע את הדעת וכבר שכחנו איפה היינו ומה עשינו.
מגיעים לסוף יום סחוטים גמורים ולמחרת זה אותו דבר.
אז מה עושים ?
אז הנה 3 המלצות שאני מלמד (גם מתוך ניסיון אישי) – אין כאן חידושים גדולים וכולכם/ן כנראה כבר שמעתם/ן על זה בעבר, אבל זה קלישאה כי זה פשוט עובד.
- אם אתה לא יכול לעשות מה שאתה רוצה, תעשה מה שאתה יכולתחושת החוסר אונים היא האויב הגדול ביותר והדרך המהירה ביותר להתפרקות ודיכאון.
גם אם תתקדמו כל יום 1% ממה שהייתם רוצים להתקדם, בכל זאת תתקדמו וזה משהו להאחז בו.ובהקשר הזה אגיד שלכולנו יש יותר מסט מטרות אחד להתקדם איתו, אז אם לא מצליח להתקדם עם משימות בעבודה אולי אפשרי להתקדם עם מטרות של אימון גופני בשביל הבריאות ברמה האישית, או עם מטרות של זמן עם הילדים או זמן זוגי.העיקר להתקדם במשהו שאני רוצה להתקדם בו ויש לו ערך עבורי.
גם אם התקדמתי קצת, אבל עשיתי צעד קדימה. - שגרת ספורט של לפחות 40 דקות ביוםכן, זה הכי קלישאה שיש.
ויש סיבה, זה פשוט עובד.
40 דקות של הליכה איטית או מהירה או של ריצה או של אופניים או של חדר כושר או של שחיה.
לא באמת משנה מה, וזה גם יכול להיות שעה וחצי, אבל שלא יהיה פחות מ 40 דקות ושיהיה כל יום משהו.
הפעילות מזיזה את הדם בגוף (להבדיל מלשבת כל היום על כסא מול המחשב), התזוזה במרחב מזיזה את המחשבות, ואם עושים פעילות בחוץ, אז גם לנשום אוויר אחר עם ריחות אחרים מזיז את הזכרונות והמחשבות וזה מזיז את הרגש.לראות אנשים אחרים, לשמוע קולות אחרים, מזיז את המחשבות שלנו ומוציא אותנו מהקיפאון ומזכיר לנו את החיים שנמשכים.אבל איפה מוצאים זמן לזה ?
התשובה היא שאין זמן לזה, כולנו עמוסים עד הקצה וכשלא מצליחים לעבוד נורמלי כמו שכתבתי מעלה אז מרגישים פי כמה צורך להתנחל על המחשב ולהכריח את עצמנו כי חייבים…
אז אין זמן, אז פשוט בכח (בהחלטה מודעת) עושים זמן – דוחפים בכח את הפעילות הזו פנימה ומשהו אחר יעוף החוצה מהלו”ז.
נסו שבוע ותראו את התוצאות (ואז תתמידו בזה).
- יצירת חוויות נגדיות / תנועת נגד.נכון, למי יש מצב רוח, ובכל זאת, האמרה “החיים נמשכים” היא אמיתית.צאו לסרט ולמסעדה כדי ליצור חוויה אחרת מלשבת בבית ובמשרד כל היום.
צאו לחוף הים או לשמורת טבע (באזור בטוח).
תעשו מנגל בשבת ותזמינו חברים.
תתחילו ספר חדש או משחק מחשב חדש או סדרת טלויזיה חדשה
תחיו
לא במקסימום, כי זה לא מתאים ונכון עכשיו, אבל תחיו את החיים.
תזכרו בטוב (הרע ממילא רודף אותנו לבד)
ותשתדלו לעשות את זה בחברותא – עם הבן/בת זוג, עם חברים/ות, עם אחים/יות, עם ההורים – ביחד עדיף בהרבה על לבד, לבד עדיף בהרבה על בכלל לא.
ואם הגעתם/ן עד פה, אז אני מחזיק עבורכם/ן אצבעות ושתדעו שאנחנו נלחמים כולנו יחד יום יום, ויום אחד יהיה היום שבו נעבור את זה ונצא החוצה מהצד השני.
מצורפת תמונה לדוגמא מהליכה של שעה שאני עושה כל יום לנשימה ואיפוס.
יאיר פלד
מנטור, מאמן ויועץ עסקי
054-972-8338