עבודה תחת אש / War-Work-Life Balance
עבודה תחת אש / War-Work-Life Balance
תקופה מחורבנת.
כל בוקר מתחיל עם "הותר לפרסום" כמו אגרוף בבטן,
ומנגד, בלי הפסקה של ממש,
מי מאיתנו שלא מגוייס צריך להתארגן לעבודה ולעבוד "רגיל".
ויש גם בית, זוגיות וילדים לתחזק.
לחלקנו זה בסדר.
לא "קל", אבל בסדר.
מדחיקים, מדברים יותר עם אנשים בעבודה ובכלל,
ומנהלים שגרה.
לחלקנו זה קשה,
המצב המלחמתי ובעיקר הסיפורים שהוא מביא והודעות האיוב יושבות על אין סוף טריגרים.
כל הודעה היא לא רק אגרוף לבטן באותו רגע אלא גם קריסת אנרגיות משמעותית וקיפאון של המוח ובעיקר של האנרגיות היצרתיות.
הגוף נכנס לסטרס גבוה.
רוצים להשתבלל ולברוח.
המוח / הנפש לא מרגישה יכולת ליצור.
היצירתיות לא זמינה. כמו קו תפוס.
הזכרון הולך קפוט.
חושבים לשניה על משהו ואז משהו אחר מסיח את הדעת וכבר שכחנו איפה היינו ומה עשינו.
מגיעים לסוף יום סחוטים גמורים ולמחרת זה אותו דבר.
אז מה עושים ?
3 המלצות שאני מלמד (גם מתוך ניסיון אישי)
אין כאן חידושים גדולים, אבל זה קלישאה כי זה פשוט עובד.
המלצה ראשונה – אם אתה לא יכול לעשות מה שאתה רוצה, תעשה מה שאתה יכול
תחושת החוסר אונים היא האויב הגדול ביותר,
והדרך המהירה ביותר להתפרקות ודיכאון.
גם אם תתקדמו כל יום 1% ממה שהייתם רוצים להתקדם,
בכל זאת תתקדמו וזה משהו להאחז בו.
ובהקשר הזה אגיד שלכולנו יש יותר מסט מטרות אחד להתקדם איתו,
אז אם אני לא מצליח להתקדם עם משימות בעבודה אולי אפשרי להתקדם עם מטרות אישיות כמו אימון גופני,
או עם מטרות של זמן עם הילדים או זמן זוגי.
העיקר להתקדם במשהו שאני רוצה להתקדם בו ויש לו ערך עבורי.
גם אם התקדמתי קצת, עשיתי צעד חיובי קדימה.
המלצה שניה – שגרת ספורט של לפחות 40 דקות ביום
כן, זה הכי קלישאה שיש.
ויש סיבה, זה פשוט עובד.
זה לא חייב להיות 40 דקות של ספורט אינטנסיבי.
גם 40 דקות של הליכה איטית זה סבבה.
לא באמת משנה מה, העיקר להזיז את הגוף ורצוי במקום שהוא מחוץ לבית.
הפעילות מתמרצת את הדם בגוף (להבדיל מלשבת כל היום על כסא מול המחשב),
התזוזה במרחב מזיזה את המחשבות,
ואם עושים פעילות בחוץ, אז גם לנשום אוויר אחר עם ריחות אחרים מזיז את הזכרונות והמחשבות.
וזה מזיז את הרגש.
לראות אנשים אחרים, לשמוע קולות אחרים,
מזיז את המחשבות שלנו ומוציא אותנו מהקיפאון.
מזכיר לנו את החיים שנמשכים.
אבל איפה מוצאים זמן לזה ?
התשובה היא שאין זמן לזה אלא אם עושים זמן לזה,
כולנו עמוסים עד הקצה.
ובפרט כשלא מצליחים לעבוד נורמלי אז מרגישים צורך להתנחל על המחשב ולהכריח את עצמנו כי חייבים…
צריך פשוט לקחת החלטה ולהחליט שעושים.
דוחפים בכח את הפעילות הזו פנימה ומשהו אחר יעוף החוצה מהלו"ז.
נסו שבוע ותראו את התוצאות (ואז תתמידו בזה).
המלצה שלישית – יצירת תנועת נגד / חוויה של שליטה
נכון, למי יש מצב רוח, ובכל זאת, האמרה "החיים נמשכים" היא אמיתית.
צאו לסרט ולמסעדה כדי ליצור חוויה אחרת מלשבת בבית ובמשרד כל היום.
צאו לחוף הים או לשמורת טבע (באזור בטוח).
תעשו מנגל בשבת ותזמינו חברים.
תתחילו ספר חדש או משחק מחשב חדש או סדרת טלויזיה חדשה.
תחיו.
לא במקסימום, כי זה לא מתאים ונכון עכשיו, אבל תחיו את החיים.
תזכרו בטוב (הרע ממילא רודף אותנו לבד)
ותשתדלו לעשות את זה בחברותא.
עם בן/בת זוג, עם חברים/ות,
עם אחים/יות, עם ההורים
ביחד עדיף בהרבה על לבד,
לבד עדיף בהרבה על בכלל לא.
ואם הגעתם/ן עד פה, אז אני מחזיק עבורכם/ן אצבעות,
ושתדעו שאנחנו נלחמים כולנו יחד יום יום,
ויום אחד יהיה היום שבו נעבור את זה ונצא החוצה מהצד השני.
מצורפת תמונה לדוגמא מהליכה של שעה שאני עושה כל יום לנשימה ואיפוס.
יאיר פלד
מנטור, מאמן ויועץ עסקי
054-972-8338