על ההבדל בין שכירים לעצמאיים – סיפור לקוח
על ההבדל בין לעבוד כעצמאי לבין לעבוד כשכיר
ועל איך שקווים מקבילים לא נפגשים.
הנה שיחה שהיתה לי עם לקוח לפני כחודש על עובד אצלו בצוות.
בהמשך להתרחבות של הסטראטאפ ולצורך בעובדים נוספים,
הוא החליט לפני כמה חודשים לשכור לצוות מישהו שהוא עבד איתו כפרילנסר.
שנה וחצי הם עבדו ככה.
והפרילנסר היה ממש אחלה והפך להיות "אחד מהצוות".
ככה שההחלטה נראתה לו טבעית ומתבקשת.
בחור טוב, מקצועי, מביא תוצרים ברמה גבוהה, ואחלה יחסי אנוש.
הוא הציע לו, וההוא הסכים והם סגרו על תנאים.
לפני חודשיים הוא התחיל לעבוד אצלו במשרה מלאה כשכיר.
ועכשיו ?
עכשיו הוא בא להתייעץ כי פתאום יש ירידה דרסטית בתפוקה ובאיכות לעומת קודם
ישב איתו, דיבר איתו.
ת'כלס הם מכירים כבר קרוב לשנתיים,
והעבודה אותה סוג של עבודה. לא משהו שונה.
עד שעבר להיות שכיר אצלו היה מעולה.
אז מה קורה עכשיו ?
שמע כל מיני הסברים, אבל אין שיפור.
מה הקטע ?
רצה לשמוע איך אני מבין את המצב.
ואם יש לי המלצה טובה לאיך לתקן.
אז הנה הקטע.
מי שבחרו להיות עצמאיים.
לא כאלו שהיו עצמאיים חודש-חודשיים עד שימצאו עבודה.
לא כאלו שניסו שנה ולא עבד להם וסגרו את העסק וחזרו להיות שכירים.
וגם לא כאלו שהגיעו לזה בלית ברירה כי חיפשו עבודה שנתיים ולא מצאו.
אנשים שבחרו להיות עצמאיים.
כאלו שצורת החיים הזו מתאימה להם.
שהם משגשגים בה ויש להם עסק קטן שהם מריצים כבר שנים.
אלה אנשים שעבורם כנגד הפחד של מה יהיה (שיש לכולנו),
והלחץ של להיות אחראים על הכל כל הזמן,
עומד משהו אחר בנפש.
לחץ גדול וחזק יותר שדורש מהם לעשות בעצמם ובדרך שלהם.
שלא מאפשר להם – *גם כשהם רוצים* – להיות קונפרומיסטים.
אבל מה ?
לכל אחד יש נקודות שבירה לפעמים.
תקופות קשות שעוברות על הבנאדם שבהם הוא לא כמו קודם.
ובזמנים כאלו, בזמנים שאתה מרגיש חלש,
אפשר לפעמים לפתות אותך בהצעות אחרות.
למשל כמו שהוא – הלקוח – פנה אל הפרילנסר שלו והציע לו להיות שכיר אצלו.
עצם זה שהפרילנסר שקל בכלל את ההצעה אומר יותר מאלף מילים שהוא בתקופה קשה ומשהו עובר עליו.
אז עכשיו בעבודה, הדברים שאתה רואה, זה בדיוק זה.
גם ההשפעה של התקופה הקשה שעוברת עליו
(וצריך לדבר איתו בארבע עיניים ולפתוח את זה)
וגם ההתמרדות של הנפש שלו נגד זה שהוא שכיר ולא עצמאי.
זה הולך רק לכיוון אחד וזה לא אשמתו של איש.
בעוד כמה חודשים – 3 חודשים, 6 חודשים, אולי אפילו שנה, הוא יעזוב.
הלהיות שכיר זה לא חיים אפשריים עבורו לאורך זמן.
מה שאתה רואה עכשיו זו תקופת המשבר שלו.
כשיגמר המשבר, חודש אחרי זה תיגמר תקופת השכירות.
זה לא אשמתך כמנהל וגם לא משהו שאתה יכול להשפיע עליו
אז מה עושים עכשיו ?
קודם כל שיחה בארבע עיניים ושמים דברים על השולחן ופותחים את הנושא איתו.
מה קרה שהסכים פתאום לעבור מלהיות עצמאי (במשך הרבה שנים) ללהיות שכיר ?
האם יש משהו ברקע שאתה כמנהל צריך לדעת ?
משהו שאתה כמנהל יכול לעזור ?
אחר כך, בהמשך למה שיעלה (או לא יעלה אם יבחר לא לשתף) צריך לעשות חושבים ולקבל החלטה.
האם דובקים בו בנאמנות עד שיסתיים המשבר והוא יעזוב ?
או שמפטרים אותו ומחפשים מישהו אחר שיתן בתקווה תוצרים איכותיים יותר ?
זו רק דוגמא אחת ליעוצים ולפגישות המנטורינג הניהולי שאני עושה עם לקוחות
אם גם אתם הייתם רוצים לאוורר מדי פעם את המחשבות,
ולחשוב ביחד על איך להתמודד עם כל מיני מצבים שעולים,
אתם מוזמנים לכתוב לי ואשמח להכיר ולדבר.
יאיר פלד
יועץ, מאמן ומנטור עסקי
054-9728338