פוסט תחזיות לשנת 2025
שוב הגיעה התקופה בשנה לסיכומים ותחזיות
אז מה היה לנו השנה – יותר קל להגיד מה לא 🙄 – מלחמה מחוץ ומבית, הצלחות, כשלונות, טוב שהלב עולה על גדותיו, רוע שהנפש לא מסוגלת לראות, ריבאונד עסקי ב 9 החודשים הראשונים וירידה בפעילות עסקית בהמשך, וגם סוג של חיים ממשיכים …. 😐
ולאן כל זה מוביל אותנו ?
בניתוח שלי לשנה לא טובה במיוחד למעט ב-4 תעשיות – תעשיות ביטחוניות וסייבר, בריאות ובמיוחד בריאות הנפש ושיקום פיזי שהוזנחו שנים ארוכות, בניה (כי אסונות טבע ומלחמות) ואנרגיה.
כל שאר התעשיות יהיו במקום פחות מוצלח בשנה הקרובה לדעתי עקב שילוב של מספר גורמים :
- האקלים הגיאופוליטי בעולם מתקרב בצעדים מהירים למשבר עולמי / מלחמת עולם של סין-ארה”ב.
המכסים עולים, הגלובליזציה יורדת, תהליכי ההתכנסות (ה On-shoring) מתגברים, וממשלות משקיעות הרבה יותר בתקציבי בטחון על חשבון תקציבים אחרים.
ומנגד תהליכי השפעה / פרופוגנדה רצים כבר כיום ברשתות החברתיות בכל העולם והדברים רק יחמירו.בטווח הקצר הדבר יוביל לקצת יותר תעסוקה מקומית במדינות (כי לוקח זמן לבנות תעשייה מקומית) אבל עם פחות יכולת קניה וירידה ברמת החיים (שכבר בירידה תקופה ארוכה). האנשים יחפשו אשמים לקושי של החיים והממשלות השמרניות / ימניות ימצאו להם אשמים… - חברות יעשו את צעדיהן הראשונים בהחלפת משרות אנושיות ב AI והדבר יוביל לעליה מסויימת (אני מהמר על אזור ה 1%) באבטלה
- כתוצאה מהעליה באבטלה מחד, התייקרות מוצרי היבוא בגלל המכסים מאידך והמחסור בתחליפים מקומיים בכמות מספקת (כי להקים תעשייה מקומית לוקח שנים) ההכנסה הפנויה של אנשים תקטן ורמת החיים תרד.
הסובלים הראשונים יהיו כל השירותים הלא הכרחיים – תיירות ופנאי – אבל גם כל שאר התעשיות למעט בטחוני, בריאות, בינוי ואנרגיה יסבלו גם. - לדוגמא, תעשיות שבונות על יבוא כגון תעשיות האופנה והמזון – יהיו במצב לא מוצלח.
מחד המכסים יעלו מיידית ומאידך יצור מקומי לא יוקם מיידית. אנשים צריכים מזון וצריכים בגדים, אבל בגלל שהמחיר יקר יותר הם יקנו פחות וגם יעברו למוצרים זולים יותר. התוצאה תהיה ירידה בהכנסות של רשתות השיווק הגדולות ושל שרשרת האספקה שלהם. הירידה בהכנסות תוביל לצמצומים שיובילו לירידה נוספת …
בגדול, מה שאני מתאר כאן הוא תרחיש של מיתון אבל אני לא חושב שזה מיתון, אלא התחלה של מציאות כלכלית חדשה. מציאות בה ליותר אנשים יש פחות עבודה ופחות כסף ורמת ההוצאות שלהם על צריכה יורדת משמעותית.
אז מה עם משהו אופטימי לסיום ?
שני דברים –
הראשון, כשהחיים נהים קשים יותר אנשים נזכרים בצורך בקהילה ואנחנו נראה חזרה / עליה בקהילתיות אמיתית כמו שראינו אחרי 7 באוקטובר אצלנו, אבל גם במדינות אחרות.
והשני, גם ב 2025 אנשים הם אנשים והחיים הם החיים – אנשים יצטרכו את מה שהם צריכים היום וירצו את מה שהם רוצים היום ומי שישכיל לספק להם מענה טוב במחיר שהם יוכלו לעמוד בו גם אם בדרך מסורבלת יותר ממה שהיום רגילים, ישגשג על חשבון מי שלא יצליח להתאים את עצמו במהירות מספקת. אנשים יסכימו לוותר על נוחות כדי להשיג את המהות של המענה על הצורך.