פיצ’ למשקיעים

אז בהמשך לפוסט משבוע שעבר על אמפטיה ולזה שאני הולך להעביר השבוע הרצאה פתוחה לקהל על גיוסי הון ממשקיעים, יצא לי לחשוב הבוקר. אחת הטעויות הגדולות שיזמים ויזמיות עושים בתהליך של גיוס הון הוא אי הבנת / אי ראיית הצד השני – הצד של המשקיעים.

הרבה פעמים ההסתכלות היא על “תהליך טכני מפרך” שבסופו “הכספומט יתן כסף”. אין מספיק הבנה של מה זה אומר שה “כספומט” הוא בנאדם, ואיך החיים שלו/ה נראים ולמה, ומה הוא/היא מחפשים.

 

למה הכוונה ?

הנה דוגמא –

רוב המיזמים לא מקבלים מימון. נו, כולם יודעים את זה. לקבל השקעה זה קשה ומורכב.

נכון, אבל בואו נצלול שניה לתוך זה. מה זה אומר שרוב המיזמים לא מקבלים השקעה ?

זה אומר שרוב המשקיעים, ב 99% מהזמן שהם נפגשים עם יזמים הולכים להגיד להם לא.

 

בואו נחשוב על זה רגע, איך מרגיש בנאדם שנכנס לפגישה שבה הוא יודע שאנשים עם חלומות שהם השקיעו חודשים ושנים מהחיים שלהם להגשמתם יגשו אליו ויבקשו ממנו משהו שהוא קריטי עבורם והוא בסיכוי כמעט ודאי הולך להגיד להם לא ?

 

מראש אתה נכנס לפגישה בצורה פסימית, קצת מבואסת, ויותר מקצת צופה צורך להתגונן / להתחמק.

 

ואחרי הפגישה יש עוד פגישה, גם כן אותו דבר, ואחרי זה עוד פגישה, גם כן אותו דבר, וככה כל יום וכל שבוע, זה חלק מהעבודה.

 

אז ת’כלס, למה לבחור בעבודה שגורמת לך להרגיש ככה רוב הזמן ?

 

כי הסיבה שמשקיעי הון סיכון הם משקיעי הון סיכון ולא משקיעים בנדל”ן או מניות של ענקיות טכנולוגיה היא שהם אנשים עם חלומות.   ב ד י ו ק   כמו כל אחד מהיזמים והיזמיות שבאים אליהם.

גם הם רוצים, מקווים, מצפים שהדלת תיפתח ותכף תכף יכנסו היזמים שיסחפו אותם ויחד יהיה להם מסע משוגע שבסופו הם ישנו משהו בעולם לטובה (וגם כסף, אבל לא רק).

 

אז כשאתם ניגשים/ניגשות לגייס הון תזכרו – מי שעומד מולכם הוא אדם, קצת מבואס בגלל הסטטיסטיקה, קצת מתגונן מראש בגלל הסטטיסטיקה, יותר מקצת לחוץ לעשות בחירות נכונות ולא לטעות בגדול, ובעיקר, בעיקר מקווה שאתם אלו היזמים שיסחפו אותו עם הדבר שהוא חיכה לו.

 

It’s Showtime!