3 עצות למנהלים/ות בתחילת דרכם/ן

3 עצות למנהלים/ות בתחילת דרכם/ן

 

ברוב המקרים בישראל אנשים מקודמים לניהול אחרי שעבדו כמקצוענים במקצוע כלשהו. למשל ראשת צוות פיתוח היתה לפני כן מפתחת בעצמה.

למקצוע הקודם לרוב הכשירו אותכם במשך שנים – הכשרה מסודרת בבית ספר מסודר כלשהו.

למקצוע הניהול, לעומת זאת, אתם לרוב נזרקים למים ללא כל הכשרה מסודרת, ומדובר במקצוע שדורש סט כלים אחר לגמרי והתנהלות אחרת לגמרי ממה שהייתם צריכים בתפקיד הקודם.

 

אז הנה 3 עצות לתחילת הדרך שמתייחסות לשלוש טעויות נפוצות שהרבה מנהלים/ות נופלים בהן בתחילת דרכם.  הצמדות לעצות הללו תשמור עליכם/ן בכיוון, תמנע טעויות קשות, ותעזר לכם/ן להיכנס לעניינים ולהשיג מיומנות במקצוע החדש.

 

הטעות הראשונה – ניהול יתר (Micro-management) –

הכוונה בניהול יתר היא שכמנהל, אחרי שנתתי משימה לעובד, במקום לתת לו להרגיש שאני סומך עליו ולתת לו לבצע את העבודה, אני נותן לחוסר הבטחון / חוסר האמון שלי להוביל אותי ואני ניגש לעובד כל יום – בין אם ב Daily ובין אם עוצר “במקרה” בעמדה שלו – כדי לבדוק איך הולך ואיך מתקדם.

התחושה של מרבית האנשים שהמנהל שלהם מגיע לבדוק אותם ואת העבודה שלהם כל יום היא כפולה – גם ערעור הבטחון העצמי שלהם במקצועיות שלהם, וגם תחושת טינה כלפי המנהל על חוסר האמון שהוא מפגין.

 

על כן, עצה ראשונה – במיוחד אם אתם חדשים בניהול ולא מכירים את הצוות ויכולתיו, ובמיוחד במיוחד אם אתם מרגישים חוסר בטחון, בכל זאת תחזיקו את עצמכם חזק ואל תעשו micro management ואל תעשו daily. תקבעו פגישת שוטף אחת לשבוע. פגישה אחד על אחד עם כל עובד. רבע שעה – חצי שעה לסטטוס ועדכונים וזהו.

בשאר הזמן הדלת פתוחה אם הם צריכים אותכם, אל תרדפו אחריהם.
תנו להם להרגיש שאתם סומכים על המקצועיות שלהם והם ירגישו מחוייבים להוכיח שאתם צודקים.

 

הטעות השניה – להתייחס לעובדים כמו למשימות –

הכוונה כאן היא שהרבה פעמים מנהלים בתחילת הדרך מרגישים שכאשר הם מסבירים הרבה זה פוגם בתדמית “הסמכותית” שאמורה להיות להם ועל כן הם מחלקים משימות לעובדים בצורה “סמכותית” ומקוצרת – “תכתבי לי קוד שעושה כך וכך” או “תעצב לי אייקון של כפתור”.

רוב האנשים מעדיפים שיסבירו להם קצת יותר, ובצדק. זה לא רק נותן תחושה שמתייחסים אליך כמו בנאדם בוגר ולא כמו רובוט, אלא גם מאפשר לך להבין את העבודה ברמה גבוהה יותר, חוסך אי-הבנות לאחר מעשה ועבודה נוספת ותסכול שנובעים מהן ומאפשר לעובד להציע הצעות יעול מתוך המקום שמכבדים את המקצועיות שלו במקצוע שלו.

 

אז עצה שניה – אחד הכישורים המרכזיים בניהול טוב הוא תקשורת. אל תתנו משימה שתלויה בואקום בחלל. תסבירו את הבקשה ואת ההקשר הרחב, שכל עובד יבין איך מה שהוא עושה תורם לעבודה הכללית של החברה ולהצלחת המוצר/שירות שלה, גם אם זו תרומה קטנה.

בדרך הזו אנשים מרגישים יותר מחוברים למקום העבודה והם גם נותנים יותר מעצמם וגם מעלים הצעות טובות יותר בצוות.

 

הטעות השלישית – אי קביעת נהלי עבודה וסטנדרטים –

אחד התפקידים העיקריים של מנהלים הוא לקבל החלטות. העובדים שלכם מצפים לזה ממכם וקל להם להשאיר לכם את כל ההחלטות ולא לקחת שום סיכון על עצמם. זה יוצר שתי בעיות, זה גם מעכב את העבודה וגם מציף אותכם ולא מאפשר לכם לעבוד על דברים יותר מהותיים.

 

אז עצה שלישית – תגדירו כללי עבודה וסטנדרטים של ביצוע ותפמפמו אותם בכל הזדמנות. כשיש כללים ברורים לגבי איך עובדים וסטנדרטים ברורים לגבי רמת האיכות הנדרשת אז 90% מהשאלות הטריוויאליות של היומיום נחסכות ממכם ורק השאלות המהותיות, אלו שבאמת צריך לשבת עליהן, מגיעות אליכם להחלטה.

 

 

אז אם אתם/ן מנהלים/ות בתחילת דרככם/ן אני מקווה שהעצות שנתתי יעזרו לכם להפחית האת העומס ולהגדיל את הפוקוס והשליטה במקצוע החדש.

 

ואם אתם/ן מנהלים/ות עם ניסיון אשמח לשמוע ממכם/ן מה העצה הכי טובה שנתנו לכם כאשר אתם/ן הייתם/ן בתחילת הדרך ?